מרדף אחרי באגים

לפעמים אני צריך לחזור לקודד, למשל כשהאתר שלי הפרטי מחליט להחרים את הגולשים באקספלורר. כשזה מסתבך אני מרגיש כמו כלב ציד, רץ אחרי סימני ריח על המקלדת ומחפש עקבות של "מה לעזזאל קורה פה ואיך לתקן?"

כלב ציד רץ על המקלדת

השבוע האחרון היה משהו מיוחד. שני באגים מעצבנים התגלו באתר הפרטי שלי ושניהם בכלל לא קשורים לקוד של האתר. לא הרבה אנשים מודעים לזה אבל הרבה מאד אתרים מפעילים קוד שמונח אצל צד שלישי או תלויים בהגדרות של מישהו אחר. בימים האחרונים התרוצצתי מול שני מקרים כאלה. החוכמה במקרים כאלה היא לאבחן מהר, לצמצם נזקים ורק אז לפתור.

המקרה הראשון התחיל כשפתאום האתר טען כל דף פעמיים. מה שגולשים ראו היה שהדף מופיע, נעלם ומופיע שוב. בפעם השניה נוסף גם סימן # לכתובת הדף.
לקח קצת זמן לגלות אבל זו היתה תקלה של AddThis - כפתור השיתוף הנפוץ ביותר ברשת. הם שיחררו גרסה חדשה ובלי להודיע לאף אחד חירפנו אתרים כמו שלי וכמו themarker וגדולים יותר בארץ ובעולם. ברגע שעליתי על זה הורדתי את הכפתור מהאתר. הפורום של Addthis התחיל להתמלא בהערות של לקוחות ובאמת תוך יומיים יצא תיקון חירום שהסדיר את המצב ואפשר לי להחזיר את הכפתור.

המקרה השני היה יותר גרוע. עקב התקפה של האקרים (כנראה מירדן) על השרת, שינתה חברת האירוח את ההגדרות שלו. בעקבות השינוי דפדפן אקפלורר בלבד החליט שלא נאה לו להוריד קבצים מהאתר. מאחר וכל מהות האתר שלי היא שיתוף קבצים של אדריכלים, ברור שמדובר באסון.

לא יכולתי להחזיר את הגדרות השרת, גם לא ידעתי איזו הגדרה בדיוק תקעה את המערכת. נאלצתי ללכת ולבדוק מה בדיוק נשלח לדפדפן. במהלך הורדת קבצים נשלחות הוראות לדפדפן ומבוצעת שיחה בינו לבין השרת שמגדירה לו מה גודל הקובץ, שמו, ועוד פרמטרים שמאפשרים את ההורדה. את השיחה הזו לא ניתן לראות... בדרך כלל.

כדי לראות מה בדיוק עובר בין הצדדים התקנתי את התוכנה HTTP Debugger. זו תוכנה שמצותתת ומציגה את כל מה שעובר החוצה ופנימה בין המחשב והאינטרנט. בעזרתה איתרתי מה חסר בשיחה ואת זה השלמתי דרך הקוד.
(האמת יותר מסובכת מזה אבל את מי זה כבר מעניין).

אני חייב להודות שאני נהנה מכל זה. מלחמות מול האקרים או מרדפי באגים שאתה בכלל לא יודע מה גרם להם זה תחביב מספק מאד. כמו משחק שח או משחק אסטרטגיה אחר, אני מרגיש כמו איזה כלב צייד - רץ אחרי המטרה, מנסה לזהות ולמצוא אותה כמה שיותר מהר.

מי אמר חננה?! מי אמר את זה!

לאן גוגל הולך? מחיפוש דפים לאיתור מידע

בעבר הסתכלנו על האינטרנט כעל ספריה. כל אתר (דומיין) דומה לספר, כל דף בספר שקול לדף אינטרנט. אבל מנועי החיפוש שברו את יחידת ה"דומיין" ופרקו אותה לדפים. כיום, מאחר וחיפוש מביא אותנו ישירות לדף התוצאה ולא רק לאתר, אפשר לחשוב על האינטרנט כספריה ענקית, מיכל עצום של דפים בודדים. אנחנו יכולים לקרוא חלק מהם ברצף אך גם כל אחד כעומד בפני עצמו. כיום ב 2009 המיכל העצום הזה נקרא גוגל.




אבל מנועי החיפוש חותרים אל המטרה האולטימטיבית – להיות המוח של אלוהים. יש לך שאלה? תגגל אותה ותקבל את התשובה.

כן, גוגל עדיין לא שם אבל זה הכיוון. מנועי החיפוש עדיין מחזירים דפי אינטרנט והגולשים עדיין חופרים בדפים אלה למציאת התשובה עצמה. אבל כמה זמן עוד ימשך המצב הזה?

גוגל יצאו באחרונה בשתי הכרזות למפתחי האתרים שמתיחסות למידע ביחידה הקטנה מיחידת הדף הבסיסית. הראשונה : במידה ויש דף גדול ובו מספר נושאים, גוגל מסוגלת לשלוח את המשתמש אל הכותרת המתאימה (על המתכנתים להשאיר "עוגנים" לשם כך). אבל ההכרזה השניה מעניינת עוד יותר, גוגל שואפת להבין על מה הדף מדבר. באמצעות סימון בקוד גוגל רוצה לשלוף את המידע הבסיסי של הדף. נכון להיום מדובר במידע כמו - מוצרים, אנשים, חברות, סקירות, אבל בהמשך התקן יכול להתרחב. את המידע הזה גוגל רוצה להציג בדף התוצאות – את המידע, לא רק את הדף!

בראיון עם אריק שמידט מנכ"ל גוגל הוא הצהיר על הכוונה של גוגל להתחיל ולהבין את הרשת. מה שגוגל עושה כיום זה להחזיר כתשובה לשאלה שלנו רשימה של דפים, זה כמו לענות על שאלה באוסף של עובדות ולהגיד – "התשובה הנכונה נמצאת איפשהו פה". גוגל שואפת להחזיר תשובה אחת נכונה.

מה זה עושה לנו, בוני האתרים? מקדמי האתרים?

אם גוגל תחזיר את "התשובה", למה שמישהו בכלל יכנס לדף או לאתר? או להיפך, למה שמישהו ירשה לגוגל לסרוק את האתר שלו בכלל אם היא תנתק את התוכן מהיוצר שלו? הטיעון הזה כבר קיים כיום בין מערכות העיתונים ואתרי החדשות לבין גוגל שפשוט מושכת משם את המידע ולא מפנה לשם את הגולשים.

אבל אולי הכל מתחיל להתברר כשרואים שגוגל תציע בשנה הבאה גם מערכת חיוב micropayments – שתאפשר לספקי תוכן לגבות תשלום על צפיה.

אז מה אתם חושבים? מה יהיה התפקיד של בוני האתרים בעתיד? האם במקום לבנות אתרים נעבור להזנת המידע למיכלים המשוייכים לגוגל? האם גוגל חורג יותר מדי מהרעיון המקורי שלו "לארגן את המידע בעולם"?

בוא והצטרף להתנתקות בטוויטר

disconnect twitter
החלטתי לפתוח חשבון טוויטר סוף סוף. חשבון שיעסוק רק באיסוף חשבונות טוויטר אחרים. בלי שום תוכן.
אני קורא לכם, כל משתמשי הטוויטר שכבר גילו שמלבד לבזבז זמן האפליקציה הזו לא נותנת להם כלום, שנייה לפני שאתם סוגרים את החשבון סופית וזונחים אותו, עקבו אחרי בטוויטר!
ותבוא עליכם הברכה.

טוויטר וסיפור על web 3.0


ב"קיבריאדה" מספר סטניסלב לם על שני הממציאים הנודעים, טרול וקלפציון שיצאו לחפש הרפתקאות ונקלעו לדרכו של השודד הנורא זרבוב. זרבוב זה היה חכם ובעל דיפלומה והבין שרק ידע הוא כח. הוא לא רצה זהב, לא יהלומים. הוא דרש ידע, כל ידע ובלבד שיהיה אמיתי.

כדי להחלץ בנו לו הממציאים שד תרמודינמי מדרגה שניה. זה בסך הכל מתקן פשוט, הוא לוקח תנודות אוויר אקראיות ומייצר מהן אותיות. בדרך כלל נוצר סתם גיבוב לא ברור. אבל כשיש מליוני תנודות בשניה, קורה שנוצרים משפטים. חלק מהמשפטים הם בעלי משמעות ומתוכם חלק קטן אמת. כל התפקיד של השד הוא לבצע סינון. לשלוף את המשפטים האמיתיים מתוך הבליל והרעש ולכתוב אותם על פיסת נייר.

השודד הנורא זרבוב מתישב ומתחיל לקרוא את כל מה שרושם השד. על הנסיכה מג'3 שיצאה לחפש חתן, על רגלה השמאלית של חיפושית הזבל האפריקנית ומדוע היא נתקפה עווית, על קרן שמש שפגעה בפיסת עלה בכוכב צרלין חמש וחיממה את גבו של המלך, על מחשבותיו של ניוטון לפני שנפל עליו התפוח בבוקר אחד קר של נובמבר, על האפשרות להפרכתה של תורת היחסות הפרטית על ידי אדם ששמו מטוסיאן ומדוע הפך בסופו של דבר לסנדלר...

לאט לאט מתברר לשודד הנורא שאין כל שימוש בכל המידע הזה. כל הזבל הזה שממלא את ראשו, הכל נכון, הכל אמת, אבל שום דבר מזה לא שווה באמת כלום. הוא מנסה להחלץ אבל הוא כבר קבור בערימות של סרטי נייר מודפסים במאות ואלפי ומליוני מילים מילים מילים מילים מילים...

קראתי את זה וחייכתי. עלה בדעתי שסטניסלב לם חזה את טוויטר - גיבוב אותיות של שד תרמודינמי מדרגה שלישית. שיפרו את גרסה 2.0. הורידו את הסינון לגבי אמת ושקר. כל משפט חצי קוהרנטי מושלך לחלל ומסמא אפשרות למציאת מידע.

הרפתקאות לעומת זאת מוצאים בקלות.

Google Sites בעברית מלא!



סוף סוף יישרו את הקמטים. זה קרה בכמה שלבים אבל על פי הבדיקה שלי היום, כל התקלות של ישור לימין תוקנו בעדכון האחרון שנעשה כנראה אתמול.


מה זה Google Sites ולמי זה טוב?
מערכת גוגל סייטס היא מערכת חינמית של גוגל המאפשרת לכל אחד לבנות אתרים קטנים בקלות ובמהירות. ללא כל צורך בידע בתכנות, פשוט כמו לכתוב בוורד. מהערכת מיועדת לקבוצות עבודה קטנות או לאנשים הזקוקים לאתר פשוט יחסית (נגיד אתר של מאה דפים).

אם אתם נמנים על הקבוצה הזו, תתחילו לחגוג. מעכשיו אתם לא צריכים לשלם כסף לאף אחד. אתם יכולים להרים אתר לבד.


מה החסרונות של השירות הזה?
ראשית - עיצוב מוגבל מאד. אין אפשרות לשנות עיצובים מלבד משחקים מאד מוגדרים בתבניות שהמערכת מספקת. המערכת גם לא תאפשר כלים מורכבים וכרגע חסרים בה למשל אפשרות לסימון תוכן בתגיות וכדומה. בכדי למנוע שימוש לרעה, המערכת גם מנטרלת כל סקריפט שמנסים להזין אליה כך שגם פעולות פשוטות יחסית כמו גלריית תמונות אינן ניתנות לביצוע. חלק מהפעולות ניתן לעקיפה אבל זה כרוך בהמון מאמץ ולא מעט התחכמויות.

עם זאת, יש להניח שמספר התבניות יגדל ודברים פשוטים כמו גלריה יהיו דף דיפולטיבי כלשהו... טפו, טפו, אינשאללה בימנו אמן.


איך? איפה? מה עושים?
מתחילים כאן: http://sites.google.com/
אם יש לכם חשבון גוגל תוכלו להכנס עם הסיסמה שלו. אם לא, תוכלו ליצור לעצמכם חשבון בקלות. מהדף הזה מוסבר גם כל השירות והדברים יחסית מובנים. אם יש לכם שאלה, אתם מוזמנים לשאול אותי כאן.

תעשו כיף, תעשו אתרים יפים, תכתבו תוכן מעניין... אל תשלמו על זה אגורה.

שיווק התקפי - פצצת מצרר או טורפדו?

במסגרת הצגת פתרונות עסקיים לא שיגרתיים אני רוצה להציג שיטת שיווק מעולה אם כי קצת מחתרתית. פגשתי באדם שעוסק במכירת מוצר מאד מפולח. מאחר ואני לא יכול להתייחס לפרטים עצמם, נגיד שהוא עוסק ב... עצי בונסאי. בכל מקרה השוק שלו מוגדר מאד, כלל ארצי ופונה ישירות ללקוח הסופי שיכול להיות כל אחד מאיתנו.

במקום ללכת עם הקונוונציה הרגילה לעסק ולקדם אותו כך שהוא יהיה מקום ראשון ברשימת החיפוש במונחים החשובים, הלקוח פיצל את העסק. כל חנות שלו (כלומר כל סניף) מותג כעסק שונה. לכל אחד מהם היה אתר אינטרנט ואת כולם הוא קידם בצורה שווה. התוצאה הייתה שהוא שלט בכל הדף הראשון של גוגל במונח הכי רווחי שלו.


החוכמה שלו הייתה לא לנסות למקד את הכח במקום אחד אלא לפזר אותו. צרכנים תמימים חושבים שהם מסתכלים על חברות שונות ומשווים מחירים אבל האמת היא שהם מסתכלים על קרטל. אחרי שלושה אתרים אתה אומר לעצמך "טוב נו, כנראה שזה באמת עולה 200 שקל, אז אני אזמין מזה שקרוב אלי הביתה."



האם זו פעולת שיווק לגיטימית? אתית?
לא יודע. אני מניח שיש פה איזה ניצול מחתרתי של הרשת נגד המהות שלה, או אולי ניצול המהות של הרשת מול התמימות של המשתמשים. בכל מקרה אין ספק שזו אטרטגיית שיווק נהוגה ומצליחה המנוצלת על ידי עסקים קטנים וגדולים.

אז מה הלקח?
אף פעם אל תיקח עצות מדף. "אתה צריך בלוג", "פתח חשבון בפייסבוק", "תוסיף RSS", "פרסם מאמרים"... כל אלה עצות כלליות שפרסומאים נוטים לתת לכל לקוח. אל תסתפק בזה.

אתה מכיר את השוק שלך הכי טוב. תחשוב יצירתי.

האם האתר שלך באמת עובד בשבילך?

אסטרטגיה שמנה
האם אסטרטגית השיווק שלך והאתר שלך באמת הכי טובים שאפשר?


להתמקד במה שעושים האחרים ולהתלונן על כך שאתה לא מתקדם בגוגל מסיחים את דעתך מהדבר שיכול לסייע לך ביותר - לשפר את עצמך. הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות עבור אתר האינטרנט שלך הוא להתמקד בו ולא לבזבז את הזמן שלך ביללות על מה שעושים המתחרים.


תלונות על המתחרים אינם מהווים אסטרטגיה בדיוק כמו שהתיחסות של בחורה שמנה ל"גנים הטובים" של חברתה הרזה אינה מהווה דיאטה. החיים אינם הוגנים. או שתתמקד במה שחשוב או שלא. אם לקוחות מתיחסים לאתר שלך כאילו הוא היה דואר זבל ונוטשים אותו אז נראה שאתה פשוט לא ממוקד בשיווק. להאשים אחרים בגלל שאתה לא מספיק טוב אינה מהווה אסטרטגיה עיסקית.


באסטרטגיה העיסקית שלך אל תרוץ אחרי העדר. במקום להמשיך בצורות שבלוניות וחוסר יצירתיות חפש את הדרכים המתוחכמות ועדינות לבצע שינויים עיסקיים ולהרוויח כסף. אל תבוא עם חליפת פתרונות מוכנה ותנסה להכנס לתוכה. נתח את הבעיה שלך ואז תפור לעצמך חליפה מתאימה.

"אתה חייב להיות בפייסבוק"
"אתה צריך בלוג של מנהל השיווק"
"אתה חייב לצרצר, להקים פורום משתמשים, לתת מגזין חדשות ועידכוני רסיסים..."

אם קיבלת את העצות האלה סימן שאתה עובד על טייס אוטומטי בלי לבחור את הנתיב בעצמך.

אני יודע שאני בעיקר כותב כאן מה לא לעשות ולא מה כן. אבל זה בדיוק העניין. מה כן לעשות חייב להתפר לכל אחד לפי מידותיו. אני יכול רק להסתפק כאן בדוגמה מעורפלת. הפרטים לצערי חסויים:

אני מקים עכשיו אתר לשלוש מילים. אחרי ניתוח שוק עבור לקוח, הגעתי למסקנה מהן הבעיות העיקריות מולן ניתן להתמודד. מלבד האתר הרשמי שלו, אני מקים אתר אינטרנט נוסף שמיועד לשלוש מילים. ישנם דברים שהלקוח לא יכול לעשות באתר הרשמי ויכול לעשות באתרי מעטפת. ישנן בעיות שיווקיות שנכון יותר להכנס אליהן בצורה עדינה ועקיפה.
באתר אחר שכבר יצרתי עבור לקוח זה נוצרו קשרים השווים יותר מכל התערוכות והכנסים שהוא עשה בשנה, פשוט על ידי הבנה של השוק שלו, האנשים עליהם הוא רוצה להשפיע ואיך מגיעים אליהם.

אם אתה רוצה להפיק את המירב מהעסק שלך תתחיל לחשוב מאפס. מה השוק? מי הלקוחות? מה הם רוצים? איך לתת להם את זה? אל תרוץ בצורה אוטומטית, חשוב בצורה יצירתית, ותתמקד בעסק שלך ולא בכל העולם.

מוצרים, תפריטים ושביל קליפות התפוזים


ניווט משתמש באתר מסחרי גדול אינו דבר פשוט. מנגנון התפריטים הנהוג באתר קטן אינו ישים ואפילו מכשיל. למרות כמות המוצרים הגדולה אנו חייבים לאפשר איתור מהיר של המוצרים והתמצאות קלה. במאמר הבא אנסה להגדיר את הבעיה הקיימת באתרים גדולים ומהם הפתרונות המועדפים.

ברשת כיום נהוגים שני עזרי ניווט עיקריים: תפריטי צד ו breadcrumbs. עזרים אלה טובים מאד לאתר היררכי אך בעיתיים באתר מסחרי המציג מוצרים רבים. אתמקד תחילה בהבדל בין "פירורי לחם" לתפריט צד. באופן עקרוני, שניהם מראים לגולש את מיקומו בהיררכיית האתר. היתרון של תפריט צד ברור.

נתיב breadcrumbs מציג רק היררכיה:
אב -> בן 2 -> נכד 2.

לעומתו תפריט צד יציג
אב
בן 1
בן 2
נכד 1
נכד 2
נכד 3
בן 3

במידה ויש לנו אפשרות להציג תפריט צד, מצב זה יהיה עדיף תמיד על breadcrumbs, השיקול פשוט - יותר מידע ובצורה קריאה יותר.

מה הבעיה?
הבעיה העיקרית שלנו נוצרת כאשר דפי מוצרים ממוינים במספר קטגוריות וניתן להגיע אליהם ביותר מאשר דרך אחת. לדוגמה:
ספרים -> סופרים -> ג' ק' רולינגס -> הארי פוטר ואוצרות המוות
ספרים -> ספרות ילדים -> הארי פוטר ואוצרות המוות
ספרים -> רבי מכר -> סדרות -> הארי פוטר ואוצרות המוות

תוכלו לראות לדוגמה את דף המוצר הזה באמזון. שימו לב שאמזון הורידה בכלל את אפשרויות הניווט ההיררכיות הרגילות מהדף. למעשה אם תרצו למצוא משהו שדומה לפירורי לחם תצטרכו לגלול למטה עד לפרטי המוצר ושם... לגלות שישנם הרבה יותר מנתיב אחד, אמזון מציגים את שלושת הנתיבים הפופולארים יותר.

breadcrumbs

טווח הפתרונות
מוצרים באתר מסחרי מסודרים על פי קטגוריות ולא על פי היררכיה. אנחנו נדרשים להחליט עבור הגולש מה להציג. האפשרויות באופן כללי הן:

תצוגת נתיב (Cookie) - דינמי
למעשה אנחנו שומרים בקוקיה (חידוש לשוני שלי) את המסלול שעשה הגולש. הוא בחר :מוצרי חשמל -> מקררים -> אמקור TTT.
יתרון - מאפשר לגולש לחזור בקלות שני צעדים אחורה.
חסרונות - מה עושים עם גולש שהגיע ישירות מגוגל לדף זה ואין לו בכלל קוקיה?

תצוגת מיקום (Location) - סטטי
אנחנו קובעים לכל דף את מיקומו בהיררכיה. "אמקור TTT" יושב בוודאות מתחת ל "מקררים".
יתרון - אינו תלוי בגולש, תמיד יש מקום מוגדר לדף.
חסרון - ואם הגולש הגיע דרך "מוצרי חשמל -> מבצעים -> אמקור TTT" ?
סוג זה של תצוגת מיקום הינו אידאלי לאתרים קטנים וסטטים. ישנם גם אתרים גדולים המשתמשים בשיטה זו וכך גם אם הגעת לדף בנתיב שונה, תמיד יוצג לך הנתיב הסטטי של הדף. לדוגמה שימו לב לכיתוב :You Are Here שבנתיב לדף זה.

תצוגת קטגוריות (Meta) - דינמי
במקום להציג את נתיב הדף אנו מציגים את הקטגוריות להם הוא משוייך. אמזון למשל עוד עושה הרבה יותר מכך כשהיא מאפשרת לגולשים לקבוע לאילו קטגוריות יש לשייך את הדף.


תצוגה קדמית (Forward) - דינמית
תצוגה קדמית היא נסיון לנחש לאן ירצה הגולש ללכת מכאן. כאשר האתר היררכי, האפשרויות לניווט ברורות אך כאשר החיתוכים הם על פי קטגוריות הרי שהגולש יכול בכל נקודה לבחור חיתוך שונה שיצמצם את המידע הלאה. תצוגה קדמית אפשרית גם ב breadcrumbs אך לעיתים קלה יותר ומובנת יותר בתפריט צד. דוגמה לתצוגה קדמית תוכלו לראות באמזון כאן בתפריט צד, או בזאפ בתיבה כזו:

יש לשים לב שבכל מקרה האתר כבר מציג תוצאות חיפוש על פי החיתוכים שיש לו עד לנקודה זו.

המלצות
באופן אישי אני חושב שעדיף להחזיק את הנתיב בתפריט צד ולא ב breadcrumbs. יתרונות תפריט הצד הוא בתצוגה הגדולה יותר, באפשרות להציג בקלות ובצורה ברורה ואינטואיטיבית את המידע. על פי מחקר קטן ברשת תוכלו לראות שבאתרים המודרניים דף המוצר עצמו אינו מדגיש את תפריט הניווט והדרך בה הגענו אליו. כולם סומכים על הגולש שידע לבצע Back לבד, בלי עזרה.

בדפי מוצר עדיף להתשתמש בתצוגת מיקום (you are here) ותצוגת קטגוריות (meta).
בדרך אל המוצר כדאית תצוגת נתיב (Cookie) משולבת עם תצוגה קדמית(Forward). התצוגה תכלול גם את התוצאות בחיתוך הנוכחי וגם תציע לגולש אפשרויות חיתוך נוספות, כלומר ניווט קל קדימה ואחורה.

תעשו כיף ואתרים יפים.

שיחון פרסום - עברית

פרסומאי מאחור

השיחון מוגש כשירות ללקוחות ובוני אתרים בעבודתם מול משרדי הפרסום.

"חייבים לרכז את המסקנות מהפגישה הקודמת"
נשמע כמו: אנחנו ממוקדים, תכליתיים, מזיזים ענינים.
פרוש אמיתי: לא עשינו כלום מאז הפגישה הקודמת.

"לא היינו מרוצים מהתוצאה אז החלטנו לא להראות לך את זה ולבצע שוב"
נשמע כמו: אנחנו פרפקציוניסטים, לא נוציא תחת ידנו מוצר פחות ממושלם.
פרוש אמיתי: שוב לא עשינו כלום מאז הפגישה הקודמת.

"אנחנו צריכים לפחות שבועיים כדי לגבש את הזהות של ה...בלה בלה בלה"
נשמע כמו: אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים ואתה לא. אנחנו מקצוענים.
פרוש אמיתי: לא עשינו כלום כבר שבועיים, אין סיכוי שנתפנה אליך בשבועיים הקרובים, בעוד חודש תראה סקיצה ראשונה... אינשאללה.

"עצרנו את העבודה כי זה דורש חשיבה מחדש על כל המיתוג"
נשמע כמו: טוב שיש לך אותנו כי אתה ממש צריך מקצוענים כמונו.
פרוש אמיתי: לא עשינו כלום חודשיים אבל אתה הולך לשלם על זה ביג טיים.

בת חמש, אכלתי עוף, לא מחפשת סקס

טוויטר, מסרים קצרים
הסתובבתי איתה בשכונה ובכל מקום היא השאירה מסרון קצר. תקשורת ממוקדת, מתנדפת במהירות ונעלמת תחת מתקפה של ריחות חדשים. לא מסר מורכב, מכסימום 140 אותיות.

לא יודע כמה עוקבים יש לה... לפחות שלושה באו לרחרח לה את התחת...

ועדיין זה נראה לי יותר מעניין מטוויטר.

תרצה אולי תוכן כפול? עם קטשופ?

תוכן כפול באתר

אז יש לי תוכן כפול באתר, אז מה?

ראשית, בניגוד לשמועות גוגל לא מעניש על תוכן כפול, במקרה הכי גרוע הוא מתייחס לזה כעותק נוסף וגם אז יתכן שתשאר עם אותו ניקוד ומיקום לדף.

אבל בלי קשר לגוגל, לפעמים אנחנו רוצים תוכן כפול. למשל - דף להדפסה. יכולים להיות לנו באתר מספר גרסאות של אותו מידע, אחת לצפייה, אחת להדפסה, אחת "טקסט בלבד" לטובת נגישות... מה אנחנו עושים עם כל זה? איך מבטיחים שמנועי החיפוש ישלחו את הגולשים לדף המעוצב ולא לאיזו גרסת הדפסה מעופשת?

פשוט מאד:

בכל הגרסאות של הדפים אנחנו מוסיפים תג מיוחד : link rel=canonical ובו אנחנו מפנים אל הדף ממנו כל האחרים מצטטים.
התג הזה נוסף ב Head והוא נותן לגוגל רמז - "הי, גוגלבוט! אנחנו אומרים שזה המקור לכל הדפים! כוון את הגולשים לכאן!"

התג נראה כך:

<link rel="canonical" href="http://www.example.com/page.htm" />


פרטים נוספים תמצאו בבלוג של גוגל

קידום אתרים מול הגולשים

הגולשים מגיעים!
אז יש לכם קידום אתרים בגוגל, אבל מי חושב על הגולשים?

יותר מדי מקדמי אתרים מתיחסים לGoogle כגולש החשוב ביותר ומזניחים את הלקוח. האם האתר שלכם עושה את המכסימום עבור הגולשים? להלן מספר נקודות למחשבה:


ספק את המידע שהגולש מחפש
חשוב מה הן השאלות שאתה מקבל תמיד בעסק שלך. נניח שהחברה שלך עוסקת בריצוף, השאלות יכולות להיות "יש לכם קרמיקה בפחות מ 200 שקל למטר?" (מחיר) או "מה ההבדל בין הפרקט הזה לפרקט ההוא?" (מידע) או "איפה האסלות?" (תמונת ותצוגה).
התמקד בשאלות הנפוצות ובנה את האתר כך שיתן תשובה תמציתית לכל אחת מהן וכן אפשרות לנבירה עמוקה יותר למי שרוצה להבין עוד. יש לקוח שקונה מצלמה כי היא אדומה ו Cool ואחר שקונה כי נתוני הצמצם המיטביים בשיתוף עם מהירות הצילום ברצף... בלה בלה טכנולוגי כלשהו.
  • תן להם את העיקר בדף ואז "הורד קטלוג", "פרטים נוספים", "השוואת נתונים".

תן להם סיבה לחזור
ישנם עסקים בהם המוכר הטוב ביותר הוא הלקוח שכבר קנה, מצלמות, מכוניות, טלפונים... במקרה כזה האתר חייב לתמוך במי שכבר יש לו את המוצר ולתת לו הרגשה שהוא קנה משהו איכותי. השאלות יהיו "איך הכי כדאי לצלם את הילדה בגן?" או "איפה משנים את התאריך?"

  • תן את כל האתר כשירות חינם ללקוחות שלך.
  • ספק תמיכה טכנית בפורום ותגלה מה הן השאלות שלהם והתלונות הנפוצות.
  • תן לגולשים הרגשה שהם עשו עסק טוב והם כבר ימכרו אותך הלאה.
  • הצע להם להוסיף את האתר שלך למועדפים.

תן לגולשים אפשרות להפיץ הלאה.
הצע תמיד אפשרויות כמו "שלח לחבר" או העבר בפייסבוק, טוויטר וכל השאר. הלקוחות אוהבים להתייעץ- "הי מאמי, מה את אומרת על הידית הזאת לארונות במטבח? שנקנה? זה רק 30 שקל לידית" הם גם אוהבים להשוויץ - "אחי, סתכל, זה הסלולרי שקניתי, עם הפנל הכחול. אתה לא מאמין בכמה הוצאתי אותה."

  • תן לגולשים אפשרות לקדם אותך ואת המוצרים שלך. יותר מכך - הצע להם לעשות את זה.

פרסם בצורה ממוקדת בתוך האתר
גולשים לא תמיד מגיעים למקום שאנחנו חושבים. גוגל ומנועי החיפוש מכניסים אותם בכל מני שאילתות לכל מני דפים. מובן שבדף יש את המידע שהגולש חיפש אבל חשוב שיהיה בו גם פרסום עצמי למוצרים דומים. אם מישהו נוחת בדף "קביעת מהירות הצמצם" כדאי שבצד המידע יהיו מספר מילים שמגלות לו לאיזה אתר הוא הגיע, שמציעות לו לחפש שאלות נוספות פה באתר. היד של הגולשים על כפתור Back קלה מאד ואנחנו מעדיפים שבמידה והוא לא מצא את התשובה לשאלה שלו במהירות, הוא ימשיך לחפש בו ולא יחזור לגוגל לתוצאה הבאה ברשימה.

  • הצע לגולש שירותים שלך ופרסם בתוך האתר שלך עצמך.

ודבר אחרון - Killer application
זה החלק הכי ערמומי בקידום מול גולשים מאחר ובדרך כלל SEO בכלל לא קולט אותו. חשוב מה הגולש רוצה והצע לו כלי, מבצע, מחשבון, אפליקציית פלאש... משהו שיתן לאתר שלך את היחוד והמעורבות.
זה לא ילך בלי דוגמאות:
חברת פיוז'ן בנתה עבור חברה שמוכרת מזון חתולים (whiskas) תחרות בה בעלי חתולים העלו תמונות ובחרו את החתול בעל העיניים היפות ביותר. ההיענות היתה גדולה וכולם נהנו מבנייה למעשה של מועדון הלקוחות.
אתר מוטוקאר מחזיק מחירון מכוניות שגורם לכל מי שרק מעוניין לרכוש מכונית להגיע אליהם לאתר ולהחשף לתכנים שלו. (אגב, עבודת קידום לוח המכוניות שם חלשה וחבל).

  • חשוב מי הגולש שלך. מה הוא צריך או מה יגרום לו לחייך. נסה לבנות משהו שאינו דפי רשת רגילים אלא מנגנון, מבצע, תוכנה, מחשבון... זה כרוך במחשבה יצירתית והשקעה פיתוחית אבל זה שווה זהב.

בית הדף - מי הפך את האתר שלי?

תופעה שהולכת וגוברת מראה שדף הבית הוא הדף השני אליו מגיעים גולשים חדשים באתר. למה זה קורה? איך לנצל את זה ואיך להמנע מטעויות נפוצות?


סקיצה של דף הבית

ראשית, קצת רקע
גולשים מגיעים לאתר משלושה מקורות עיקריים:
ישירות - בהקלדת שם האתר בדפדפן או בשימוש בסימניות ו"מועדפים".
דרך קישורים - כשמישהו מאתר אחר מוסיף לינק אל האתר.
דרך מנוע חיפוש - כשהאתר שלנו מופיע בתוצאות החיפוש.

לאחרונה הולך ועולה פלח הגולשים הנכנסים לאתרים דרך מנועי החיפוש וברושם גוגל כמובן. בהתאמה, הולך ויורד אחוז האנשים המגיעים לאתר ישירות, כלומר דרך המועדפים שלהם או שמירת הכתובת.

ניתוח לעומק מראה שאנשים המכירים את האתר או המותג מגיעים ברובם לדף הבית. גולשים המגיעים פעם ראשונה לאתר, ללא ידע מוקדם מגיעים לאחד הדפים הפנימיים.

למה זה קורה?
פשוט מאד, לדף הבית מגיעים מי שסימנו אותו ב"מועדפים" ואלה בוודאות אנשים המכירים את האתר כבר. בנוסף, מי שמכיר את המותג מחפש אותו בהקלדת שמו בגוגל. ראו למשל חיפוש אחרי המילה פרוקטר המוביל ישירות אל אתר פרוקטר & גמבל. קל יותר למצוא את האתר כך מאשר לזכור את כתובתו.
באתרי חברות מוכרות מילת החיפוש הנפוצה ביותר דרכה נכנסים לאתר היא שם המותג. באופן זה נכנסים כ 20% - 40% מהגולשים, ישירות אל דף הבית.

מסקנה: מי שמכיר את המותג ומחפש אותו יגיע לדף הבית.

לעומת זאת, גולשים שאינם מכירים את המותג יחפשו את המוצרים או השירותים של החברה. אנשים כאלה לא יחפשו למשל את השם איטומן אלא יחפשו איטום גגות. גוגל יראה להם את הדף המתאים ביותר וישלח אותם אל דף פנימי באתר.

ישנם אתרים בהם דף הבית הוא הדף הכי שולי שיש. חישבו על כך, איך נכנסתם לאחרונה לויקיפדיה? מה יש בדף הבית של פייסבוק?

מסקנה: מי שמחפש שירות או מוצר יגיע לדף פנימי ולא לדף הבית.


אוקי, אז מה זה אומר ומה הבעיה פה?

הבעיה שנוצרת היא בעיה כפולה.
ראשית, הגולשים שמגיעים לדף הבית כבר מכירים את האתר במרבית המקרים, או לפחות מכירים את המותג והחברה. אלה גולשים שלא מעניין אותם הפלאש המושקע שתקענו באמצע, שלא רוצים להתעכב על מצגת או פירוטכניקה. הם כבר מכירים את זה, הם באו בשביל התכלס - באו למצוא מידע על המוצרים או השירותים של החברה.
הבעיה השנייה היא בכוון ההפוך - גולשים שנשלחו על ידי גוגל בגישה ישירה לדף פנימי רואים רק את הדף הזה. אמנם התוכן שהם חיפשו נמצא בדף אבל במידה והשאלה שלהם לא נענית בקלות, הם עלולים לחזור לגוגל בלי לקבל מהאתר את הרושם שאנחנו רוצים שיקבלו. יתכן שהמידע אותו חיפשו נמצא באתר בדף אחר, יתכן שהרושם שהדף הפנימי סיפק הוא רושם מוטעה או לא מושלם.

איך פותרים את היפוך הסדר של האתר?

דף הבית חייב "להרגע" מהפירוטכניקה ולהציע לצידה שיטות ניווט מהירות ישירות אל התוכן הפנימי של האתר. על מנהל האתר להכיר את הלקוחות שלו ואת מה שהם מחפשים ולהציע נתיב מהיר ישירות לתכנים אלה. דף הבית צריך להציג את תפריטי הניווט לפני כל הפלאש והתצוגות האחרות. מי שנכנס פעם ראשונה, יחכה בכל מקרה. מי שרוצה להכנס מהר פנימה לא יתעכב.

בדומה לכך עלינו להסתכל על כל דף פנימי כאילו הוא דף נחיתה - הדף ראשון שיראה הגולש. הדף חייב להציג לגולש אפשרות להבין לאן הגיע, להציע לו אפשרויות ניווט "ימינה ושמאלה" מהמקום בו הוא נמצא. הדף חייב לתת לגולש מושג באיזה אתר הוא נמצא ובמה עוסקת החברה.


לסיכום
כשהכניסה היא מגוגל או ממנועי החיפוש, דף הבית אינו התוצאה המובהקת. דף זה צריך להיות מכוון רק למי שחיפש את המותג של החברה. לכל מי שחיפש את המוצרים של החברה, דף זה הוא רק מעבר. על דף הבית לספק ניווט מהיר ומובן פנימה אל התכנים.
לקוחות פוטנציאלים חדשים, שאינם מכירים עדיין את החברה, יגיעו אל אחד הדפים הפנימיים. דפים אלה צריכים להיות ערוכים כדפי נחיתה, לפתות את הגולש להשאר ולחפש מידע נוסף.

יום חדש, עבודה חדשה

היום הוא היום הראשון שלי בעבודה החדשה.

כן, כן, עזבתי את קוד אואזיס. נחטפתי על ידי חברה גדולה לנהל פרויקט מיוחד. אני מעדיף שלא לפרט עדיין כי אין לי חשק להדליף מוקדם כל כך למתחרים.

(-:

אתר חדש - Mind360

אתר המשחקים של Mind360 הינו אתר למשחקים קוגניטיביים שנועדו לשפר את יכולות המשתמש. האתר נמצא כעת בשלב ביתא אך כבר כעת ניתן להירשם, ולעקוב סטטיסטית אחרי שיפור היכולות. בגרסה הבאה יהיה אפשר אפילו... שששש... חכו ותראו.



בניה של אתר כזה דורשת אפיון מדוקדק ויכולות תכנות ואלגוריתמים. כמרכז הפרויקט אני חייב להגיד שזה לא היה קל ולכל פתרון אפשרי היו שיקולים שונים של ארגון המידע, דרך ההצגה ויכולות השרת מבחינת ביצועים. תכונות האתר והאתגרים שעמדו בפני צוות התוכנה הם רבים ואני אתמקד רק בחלק קטן מהם.

יכולות קהילה
דף אישי, רשימת חברים, דוא"ל פנימי ומשלוח הודעות, פורומים ועוד. כל אלה מומשו בעזרת מערכת ניהול פרטית של קוד אואזיס ששימשה אותנו כבר בעבר באתרי קהילות אחרים. היכולת להתבסס על מערכת קיימת ולהתאים אותה לצרכי הלקוח אפשרו קיצור חלק מלוחות הזמנים.

מערכת משחקים
מערכת המנהלת בשרת את המשחקים הכתובים בפלאש, את השחקנים, הציונים, הפידבקים המיועדים לעזור לשחקן לשפר את עצמו, גביעים, קופונים ועוד השד יודע מה. המערכת ברקע מאד מורכבת כדי שהמשתמש יעבוד בצורה פשוטה ויקבל את המידע בצורה קלה וקריאה.
שילוב המערכת עם המודולים המיועדים לקהילה מאפשרת יכולות כמו הצבת אתגר לחברים במערכת "בואו נסו לשבור את השיא שלי"

חברת קוד אואזיס עוסקת בפיתוח אתרים ותשתיות אינטרנט. בחברה מעל ל 20 מפתחים ואנו מתמחים באתרים מורכבים הדורשים יכולות תכנות גבוהות כמו גם באפליקציות אינטרנטיות ואחרות.

אתר חדש - חברת Commtouch

חברת Commtouch הינה חברה העוסקת בשירותי סינון ספאם, וירוסים וכדומה. לקוחות החברה הן חברות ענק המספקות שירותים בתחום, צ'ק פוינט, 3Com, אלדין ועוד. האתר החדש אותו בנינו נועד לתת לחברה גמישות בניהול התכנים, לחזק את הקשר עם הלקוחות הקיימים, כמו גם לשמש חזית טובה יותר של מחלקת השיווק. לטובת מטרות אלה נבחרה מערכת דרופל ובוצעו מספר פיתוחים ייעודיים.

Commtouch

מערכת הרשאות
מערכת ההרשאות של הדרופל עברה התאמה ושינוי. לקוחות החברה יכולים להיכנס היום אל האתר ולהקיש את קוד המוצר שלהם. קוד המוצר נבדק אז מול בסיס הנתונים של Commtouch ובתשובה האתר קולט אילו מוצרים רכש המשתמש. על פי המוצרים שהוגדרו, האתר מציג תכנים מתאימים והלקוח יכול להוריד קבצים, גרסאות עדכון לתוכנות וכדומה. עם פקיעת הרישיון למוצר נחסמים חלקי האתר בהתאמה.

קישור למערכת ניהול לקוחות Sales force.
האתר מקושר אל מערכת ניהול הלקוחות של החברה. פעילויות באתר (רישום, הורדת קבצים וכדומה) מנוטרות ומועברות אל שרת Sales force. כך יכולים אנשי השיווק לקבל מידע על פעילות הלקוחות ובקשותיהם.

מודולים סטטיסטים והצגת נתונים
כחברה המעורבת עמוקות בתשתית האינטרנט, קיים בשרתים המאובטחים של קומטאץ' מידע רב אודות תנועות דואר זבל, וירוסים וכדומה. מידע זה מתעדכן בזמן אמת ומועבר ללקוחות. אתר האינטרנט התבקש להציג חיתוכים סטטיסטים של המידע. במסגרת זו נבנו גרפים המקבלים את המידע ישירות משרתי הסינון. ההתממשקות בחלק זה בוצעה בשיתוף מחלקת הפיתוח של Commtouch ותחת מגבלות אבטחה כבדות.

חברת קוד אואזיס מתמחה בשנים האחרונות בפיתוח אתרים ותשתיות אינטרנט. מחלקת הדרופל של החברה מונה כבר 7 מפתחים וההתמחויות שלנו הן בלקיחת תשתית מערכת הדרופל והרחבתה ליישומים מיוחדים הנדרשים ללקוחות.

פורים 09 בקוד אואזיס

העובדים של קוד אואזיס, סניף הרצליה בפורים 2009

קוד אואזיס, סניף הרצליה בפורים 09


אני הפירט ההומו מצד שמאל.
(-:

באיזה דפדפנים גולשים? באיזה לתמוך?

כשאנחנו בונים אתר אינטרנט אנחנו עומדים מול השאלה באיזה דפדפנים לתמוך. זו אולי נראית שאלה אידיוטית אבל היא נובעת מהעובדה שאתר אינו ציור. אתר נכתב בשורות של הוראות האומרות לדפדפן מה להציג והיכן. הבעיה היא שלא כל הדפדפנים מבינים את ההוראות באותה צורה. למשל את ההוראה "פיסקה חדשה" יש דפדפן שיפענח כ"תתחיל שורה חדשה" ויש דפדפן שיבין "תתחיל שורה חדשה ותכניס גם רווח בין הפסקאות".

ההבדלים האלה גורמים להרבה כאבי ראש ועיוותים והבדלים בצורה בה נראים הדפים לגולשים שונים בדפדפנים שונים. בכדי להתמודד עם התופעות האלה אנו כותבים את הקוד של האתר על פי התקן המחמיר אבל גם כך ישנן פינות בהן אנחנו חייבים להתייחס לדפדפן מוגדר. גם בדיקות ה QA חייבות להתבצע על מספר דפדפנים.


ומכאן השאלה שבכותרת מתוך כל סוגי הדפדפנים שישנם בשוק - באיזה דפדפנים צריך לתמוך?

אנחנו בחברת קוד אואזיס החלטנו לתמוך בכל דפדפן שנתח השוק שלו עולה על 2%. זה לא אומר שבדפדפנים אחרים לא יראו את האתר טוב, זה רק אומר שאנחנו לא נבצע התאמות ובדיקות QA עבור דפדפנים איזוטרים. אנחנו עוקבים אחרי השוק ונתוני הגולשים הן עבור אתרים בארץ והן אתרים עולמיים (יש הבדל).

להלן למשל טבלת השימוש בדפדפנים כיום - לאתרים בינ"ל:

Microsoft Internet Explorer 7.0 47.32%
Microsoft Internet Explorer 6.0 19.21%
Firefox 3.0 18.30%
Safari 3.2 4.16%
Safari 3.1 2.89%
Firefox 2.0 2.84%
Chrome 1.0 1.08%
Microsoft Internet Explorer 8.0 0.92%

נתונים מתוך Net Applications לינואר 2009

בעקבות הטבלה הזו אנו למשל מסירים את התמיכה ב Firefix 2 שהולך ויורד ועוד מעט יעלם מהמפה (עדיין תומכים כמובן ב FF3). לעומתו אנו נערכים לתמוך ב Chrome וב IE8 שברור מאד שיעברו את סף ה 2% בחודשים הקרובים.

אגב, באתרים ישראלים המצב דומה מלבד נתח השוק של Safari שהוא קטן בהרבה מאחר ובארץ אין כמעט משתמשי מקינטוש וגם כשיש כאלה הם גולשים ב firefox יותר.

פרוקטר אנד גמבל ישראל

במזל טוב הסתיים פרויקט נוסף של קוד אואזיס - אתר התדמית של פרוקטר אנד גמבל שהוקם על תשתית דרופל עלה לאוויר.



האתר עבר אצלנו את כל חבלי הלידה ועוד קצת. החל ממחקר שוק של המתחרים, עבודה מול נהלי P&G העולמית, מסעות שיכנוע ומצגות ומסמכים ועד לבנייה ואפילו הזנת התכנים. העיצוב בוצע על ידי חברת אינקוד בהתאם להנחיות שגיבשנו יחד עם הלקוח. הבניה בוצעה עת תשתית דרופל עם תוספות נחמדות מאד הנוגעות לנגישות באתר.

אתם מוזמנים להכנס ולשחק ולראות איך ניתן בקלות לשנות את גודל הכיתוב באתר ואפילו לעבור לתבנית שהיא "טקסט בלבד".

אחלה כיף, זיקוקים ופעמונים - אתר חדש נולד!

קידום וריגול נגדי

אנחנו מספקים ללקוחות שלנו שירותי קידום בכמה דרגות. החל מפעולות קידום שהן אינהרנטיות לבניית האתר ועד פעולות על סף "פרסום גרילה".


בעופן עקרוני ניתן לחלק את פעולות הקידום כך:


SEO פנימי
שימוש בכלים המובנים למנהל האתר והתאמת תגי meta , תכנים, קישורים פנימיים צולבים. העבודה מבוססת על התכנים והמונחים אותם מבקש בעל האתר לקדם.


SEO חיצוני
הפניות לאתר ולחלקים בו מאתרים חיצוניים, רישומים לאינדקסים, כתיבת מאמרים, רישומים מפורומים בנושא ועוד.


קמפיין מודעות (SEM)
שימוש במודעות גוגל למשיכת גולשים, מחקר מילות מפתח ומתחרים, הגדרת קמפיינים, מטרות ותקציב. תפעול המערכת ומיטוב לאורך זמן.


מעקב אינטראקטיב
ניתור ומעקב אחרי קהילות ואתרי Web2.0 מול מותג החברה והמוצרים שלה. מעקב אוטומטי של רובוטים אחרי שיחות בפורומים והקפצת הודעה למנהל במידה ומתנהל דיון על אחד המותגים או מתחילה להתגלגל שמועה.


מטרת כל הפעילות היא אחת, קידום מותג החברה ופעילויותיה. אתר החברה הינו חלק מהמאמץ אבל ישנה גם המעטפת הכללית והטיפול בכל ההתיחסויות אל החברה ברשת.

ואחרי שאמרתי את כל זה - אני חושב שלא כל חברה צריכה טיפול מעמיק כזה. ישנן חברות שנכון להן לנהל פורומים, להיות נוכחות בפייסבוק ועוד, ישנן חברות שבהן ההשקעה בתחום פשוט תלך לפח. אני לא רואה איך פעילות של חברה... נגיד ליצור בדי איטום לגג, מרוויחה ממאמץ גדול שנדרש להחזקת פרופיל ברשתות חברתיות. לעומת זאת כדאי מאד שבמידה ולקוח כלשהו התלונן על מוצר שלה באיזה פורום נידח בתפוז - כדאי לענות ולהתייחס ולא לחכות שההשמצה תהיה המקום השני בגוגל כשמחפשים את המידע על המוצר.