‏הצגת רשומות עם תוויות בלוג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בלוג. הצג את כל הרשומות

גוגל - אנדקס אותי מהר!

לפעמים אנחנו רוצים שגוגל יאנדקס תוכן מסויים מהר, למשל כשאנחנו מפרסמים ארוע. התאריך סוף סוף נסגר ונקבע לעוד חודש, הוספנו דף מיוחד באתר שלנו שמודיע על הארוע וגוגל... הוא לוקח את הזמן שלו ולא מוסיף את הדף החדש.

למה זה חשוב לנו?
אנחנו הולכים לפרסם את האירוע בעוד מקומות ורוצים שגוגל יקלוט מהר מי המקור ויפנה אליו ראשון.

למה זה קשה לנו?
כי הדף שהוספנו אינו הדף הראשי באתר, והרובוט של גוגל סורק את עומק האתר שלנו רק פעם בכמה ימים.

איך אנחנו יודעים שהדף נרשם בגוגל?
פשוט מאד, אנחנו מחפשים את הכתובת שלו בגוגל עם המילה cache ונקודותיים, כך : cache:exampleURL.co.il . אם הדף נקלט, נוכל לראות מה גוגל שומר אצלו.

ואם לא נקלט? איך דוחפים בכח?
או, זאת השאלה. ישנן מספר טכניקות:
  1. להציג בדף הבית קישור לדף הפנימי. מאחר ודף הבית נסרק בתדירות גבוהה יחסית, הקישור לדף הפנימי יגרום לרישומו.
  2. לפרסם את הקישור לדף ב RSS של האתר. שוב, בהנחה שה RSS מתעדכן מהר ונסרק מהר, הדבר יגרור רישום.
  3. לפרסם את הדף בבלוג, למשל בבלוג כמו זה. מאחר וגוגל מחובר למערכות הבלוגים בצורה הדוקה, ומאחר וידוע שכל בלוג חייב להתפרסם מיידית כי זו מהותו, פרסומי בלוגים נקלטים על ידי גוגל במהירות. אם הפרסום מכיל גם קישור לדף לא מוכר - גם הדף הזה יסרק.
למעשה הפרסום בבלוגים הוא הדרך הכי מהירה שיש. גוגל חולה על זה.

והחיסרון?
גוגל מניח שפוסט חדש בבלוג הוא משהו שחייבים לקלוט. לעומת זאת, אחת שפרסמתם פוסט, כנראה שהוא כבר ישאר אותו דבר. במילים אחרות - גוגל יאנדקס מהר מאד פוסט חדש אבל לא יסרוק אותו שוב ולא יבדוק שינויים לאחר מכן אלא במרווחים מאד גדולים.

אזהרה- אם טעינו בפוסט, הטעות תישמר לפחות חודשיים. אם פרסמנו טיוטה - הטיוטא תישמר בזיכרון של גוגל והוא יציג את הפוסט המלא שיצא חמש דקות מאוחר יותר שוב בעיכוב של חודשיים.

מסקנה - לא מפרסמים שום טיוטה אף פעם. מפרסמים את הפוסט רק כשהוא ערוך ומוכן ומכיל את כל המידע והתמונות.

מי בכלל צריך אתר אינטרנט? למה זה טוב?

אולי השאלה נשמעת קצת אידיוטית אבל לא כל עסק צריך אתר. השאלה היא איך מחפשים אותו ואיך מגיעים אליו הלקוחות.

ישנם עסקים מבוססי מיקום, למשל המכולת השכונתית. לעסקים כאלה הלקוח מגיע כי הוא נמצע לידם. אין להם שום צורך בפרסום, קהל הלקוחות הפוטנציאלי מכיר אותם והם מכירים אותו.

לעומת המכולת השכונתית ישנם עסקים קטנים רבים שצריכים אתר לנוכחות ברשת, לדוגמה אדריכלים. צריך לשים לב שאף אחד לא יבחר אדריכל על סמך אתר האינטרנט שלו. בחירה של אדריכל נעשית בהמלצה של חברים, של לקוחות קודמים. הסיבה העיקרית לאדריכלים להחזיק אתר ברשת היא שהרשת משמשת אותנו כיום כמדריך טלפונים. למרות שלא נחליט כך על האדם שיעצב עבורנו את הבית, בהחלט נצפה למצוא את הטלפון שלו ותמונות של פרויקטים שלו דרך גוגל. עסקים קטנים כאלה צריכים בסך הכל להיות נוכחים. אין להם צורך בקידום מיוחד או בפרסום ענק. הם מיועדים ללקוחות פוטנציאלים שמחפשים בצורה ממוקדת את העסק. מה שהיה בעבר "דפי זהב" הפך כיום ל"חפש אותי בגוגל".

הבעיה של עסקים קטנים כאלה היא שעלות הקמה של אתר סביר תעמוד על... נגיד שבעת אלפים שקל.
כן, אפשר פחות אם לוקחים שירות כמו של "דפי זהב" והם בונים עבורך את הדפים. אפשר עוד פחות אם לוקחים איזה ילד ובונים הכל בצורה סטאטית, ללא יכולות עדכון ושינוי.

אבל אפשר עוד הרבה פחות, אפשר לקבל אתר אינטרנט בחינם לגמרי אם לוקחים מערכת פתוחה של בלוגים.

יש הבדל עקרוני בין בלוג לבין אתר סטנדרטי אבל ניתן לפצות עליו. אני אפרט על ההבדל הזה בכתבה נוספת ועד אז אפנה אתכם לציירת בשם "אילת צין" שעבורה הגדרתי שני בלוגים כאתרים בעברית ובאנגלית:
במוזה - אילת צין
Eilat Tzin - Bamuza
האתרים האלה לא עלו לה אגורה. לא העיצוב (שלה), לא בנייה ולא איחסון. הכל חינם והיא יכולה לשנות אותם מתי שהיא רוצה.

מי נגד מי ומה קורה פה?

טוב... הרי חייבים להתחיל ממשהו.

אני חושב שהכי טוב יהיה להגיד שאני פה בשביל הפאן. "מכור פאן" הוא הכינוי האינטרנטיבי שלי, אחד מהם בכל אופן.

החלטתי לנצל את הבלוג הזה כדי לשתף קצת את מי שירצה בדברים שקורים לי בעבודה ויכולים להיות מעניינים לאחרים. שמי האמיתי הוא יובל ואני מנהל פרויקטים בחברת קוד אואזיס, חברה שמתמחה באפליקציות אינטרנטיות ובניית אתרים בסדר הגודל הבינוני (אתרי חברות, רשתות חברתיות, שירותים, סליקה ועוד). בבלוג הזה אני אספר קצת על דברים שאני נתקל בהם ועל מסקנות ועל בכלל.

אין לי כוונה להגביל את עצמי.

למקומות, היכון, צא!