ניוזלטר בקלות ובחינם בחסות גוגל

אחד הדברים שאתר צריך כדי לשמור על הקשר עם הגולשים הוא ניוזלטר - דיוור במייל שנשלח מהאתר אחת לתקופה. לדיוור כזה יש תכונות משלימות שהאתר מתקשה לספק. יתרונו העיקרי הוא בכך שהגולש מקבל את המידע אליו ולא צריך לזכור להכנס לאתר כדי להתעדכן. ישנם לא מעט אתרים שהגולשים מעוניינים לעקוב אחריהם ולקבל את תמצית החידושים והכתבות. לא כל הגולשים מתוחכמים מספיק בכדי לנהל מעקב RSS אבל לכולם יש אימייל.

אבל יצירת ניוזלטר מציבה מספר בעיות:
1. בעיות קידוד - לא רק שצריך לתהיות תואמים לכל הדפדפנים, צריך להיות תואמים גם לתוכנות מייל ולשירותי מייל שונים.
2. ועוד בעברית!!!
3. ועם מסנן תמונות עובד או מופסק...
4. ולאפשר למשתמש להרשם ולבטל רישום בקלות...
5. ושהמשלוח לא יוגדר על ידי מערכות שונות כספאם וישלח כולו לפח!

כל זה מציב בעיות קשות שגורמות לכך שאנשים משתמשים בשירותים של חברות דיוור כדי לנהל את המערכת.

למרבה המזל ... יש פתרונות נוספים.

הפתרון הקשה הוא להתקין מערכת למשלוח וניהול רשימות תפוצה - למשל phpList. זה לא הכי קל אבל אם יש לכם מתכנתים טובים, תסתדרו.

הפתרון הקל הוא כמובן... גוגל!
(-:

לגוגל יש שירות בשם feedBurner. השירות הזה נועד למעשה לנהל הפצה ב RSS. (למתקשים - הפצת תכנים בפורמט מיוחד שמייצר תאימות מירבית עם תוכנות ובין אתרים). אחד היתרונות המוסווים של השירות הוא האפשרות להרשם לעידכונים במייל.
כלומר, feedBurner יכול להפוך ערוץ RSS לניוזלטר.

איך עושים את זה - ראשית, יוצרים באתר שלכם מקום ובו התכנים שהם הניוזלטר (אתם צריכים את זה בכל מקרה). את האגף הזה מייצאים כערוץ RSS (כל מתכנת סביר יודע איך). הניוזלטר צריך להיות מקודד נכון לעברית (רמת תכנות בסיסית של HTML). מרגע זה, כל ניוזלטר חדש מופיע מיד גם בערוץ ה RSS המדובר.
ב feedBurner מקשרים את הערוץ החדש ומאפשרים את הקבלה של עידכונים במייל (תחטטו קצת, זה לא מסובך). בסופו של דבר תקבלו טופס הרשמה להטמעה באתר. כל מי שירשם בטופס יקבל מאותו הרגע את העדכונים שלכם כניוזלטר.

יתרונות:
1. חינם.
2. עוקף כל מנגנון סינון ספאם - המשלוח מבוצע למעשה על ידי גוגל.
3. לא דורש תכנות מורכב ומאפשר לאנשים לבטל הרשמה על פי חוק הספאם.
4. תואם את כל הדפדפנים וקוראי הדואר.
5. מאובטח לגמרי.
6. חינם (היה כבר? טוב אז שוב)

חסרונות:
1. אינו קשור לטופס ההרשמה לאתר, זו הרשמה נפרדת בטופס נפרד.
2. אתם לא יכולים לטעון אליו רשימה. המשתמש צריך להרשם בעצמו.

ועכשיו דוגמה:
כרגיל את הנסיונות שלי אני עושה על אתר Saf. הניוזלטר נמצאים באגף הזה. טופס ההרשמה מצד שמאל וערוץ ה RSS הוא כאן. אתם יכולים לראות איך המערכת בנויה וכמה גליונות ישנים.

* המלצה קטנה לסיום - אל תשלחו את התוכן עצמו למנויים. זה יותר מדי ארוך למייל. שלחו במקום זאת את התקציר וטיזר קצר לכל ידיעה ותרוויחו גם את כניסתם של הקוראים אל האתר.

סטטוס - "אחת שיודעת" נפרדת מהרשת

כטוקבקיסט עם לפחות שלושה כינויים שונים וחשבונות פיקטיביים ביותר מדי אתרים, אני מגלה בצער שהטוקבקים האנונימים הולכים לפשוט את הרגל. בעוד שנה, שנתיים לכל היותר לא נראה עוד את "אחת שיודעת", "אני ראשון" ו"מכור פאן".

לא חברי כנסת ולא חוקים דרקוניים, לא התאגדות של עורכי אתרים ולא מגבלות צנזורה, את מנגנון הטוקבקים האנונימים הורגת ברכות האבולוציה של רשת האינטרנט ומנגנון ה Comments של פייסבוק.

אחת שיודעת באמת

למה בכלל יש טוקבקים באתרים?
כי מנגנון הטוקבקים משרת את האתר בכמה דרכים להגדלת הכניסות:

1. אנשים אוהבים להגיב, להראות שהם שנונים, לתת את ה"שני גרוש" שלהם. אתרים עם מנגנון תגובות מועדפים על ידי הגולשים מאתרים ללא מנגנון זה.
2. אנשים אוהבים לנהל שיחה, אנשים שמגיבים נכנסים שוב לאותה ידיעה לראות מה כתבו להם בתגובה לתגובה. מנגנון הטוקבקים משמש גם לשיחה פנימית דבר המגדיל את כמות הדפים הנצפים.
3. התוכן אותו כותבים הגולשים מקדם את הדף בגוגל, הטוקבקים הופכים לחלק מהדף שגוגל סורק. כתוצאה מכך - יש לגוגל יותר מידע לקבל והדף הופך למועדף יחסית בתוצאות החיפוש.

למה לא יהיו טוקבקים אנונימים בעתיד?
כי מנגנון הטוקבקים לאתרי אינטרנט (comments) שמציעה פייסבוק אינו אנונימי והוא טוב יותר:
1. לאנשים שאוהבים להגיב - לא זו בלבד שהתגובה שלהם במנגנון הפייסבוקי מופיעה כמו טוקבק באתר, היא גם מופצת לחברים שלהם.
2. לאנשים שרוצים לנהל שיחה - פייסבוק היא מערכת נוחה הרבה יותר מחיפוש דף בו כתבת משהו לפני יומיים.
3. הדף מקודם חזק יותר בגוגל - כל הפניה של הגולש יוצרת "הצבעת אמון" בדף זה. גוגל ופייסבוק מפיצים את הידיעה עוד ועוד וכמות הגולשים הנכנסים אליה עולה בהתאם.

ומה עם האנשים שאין להם פרופיל פייסבוק? איך הם יכתבו טוקבקים?
זאת שאלה מיותרת. אנשים שכותבים טוקבקים (כמוני) חייבים לדבר. לכל הטוקבקיסטים יש פרופיל פייסבוק.
ומי שחייב להיות אנונימי, מה איתו?
מי שממש רוצה להיות אנונימי יכול לפתוח כמובן פרופיל פיקטיבי גם בפייסבוק אבל זה כרוך בטרחה יחסית.


אז מה קורה עכשיו? יש טוקבקים אנונימים?
האתרים הגדולים הולכים ומאמצים את מנגנוני פייסבוק למנגנוני התגובה שלהם, הורגים לאט לאט את מנגנוני התגובה האנונימים, את הטוקבקים כפי שהכרנו אותם.

נענע 10 - אין אנונימיות - החליפו את המנגנון למנגנון פייסבוק מלא ללא טוקבקים בכלל.
ערוץ 2 - חצי אנונימיות - מחזיקים מנגנון כפול ומטופש למדי של מנגנון תגובות פייסבוק ומתחתיו טוקבקים. זה מטופש כי בטוקבקים נשארות רק התגובות המפגרות שאף אחד לא מוכן לעמוד מאחוריהן וזה לא מקדם את הדף לשום מקום.
גלובס - לא רק שאין אנונימיות, גם לוקחים את כל הפרטים - מחזיקים אפליקציה שמנסה לרקוד על שתי החתונות ושומרת את המידע גם כטוקבק וגם בפייסבוק. זה ניסיון מגושם לדעתי, אבל נראה... אולי זה יצליח להם. אני חושב שזה מגושם כי אנשים מוכנים להשאיר תגובה בקלות אבל להרשם לאפליקציה ששואבת את המידע מהפרופיל שלהם - הרבה פחות. ממני למשל זה מונע לרשום תגובות.
NRG וגם Ynet - דינוזאורים אנונימים - הדינוזאורים מחזיקים מנגנון טוקבקים ושותלים כפתור שיתוף פייסבוק במקביל. דינוזאורים זזים לאט. מנגנון הטוקבקים שלהם מטופל על ידי עורכים אנושיים. לא בקלות הם יוותרו על המנגנון הזה אבל הם יאלצו.


ועל זה אומרת אחת שיודעת - "את מי זה מעניין בכלל? ראיתם את החצאית שקניתי אתמול?"

גוגל - אנדקס אותי מהר!

לפעמים אנחנו רוצים שגוגל יאנדקס תוכן מסויים מהר, למשל כשאנחנו מפרסמים ארוע. התאריך סוף סוף נסגר ונקבע לעוד חודש, הוספנו דף מיוחד באתר שלנו שמודיע על הארוע וגוגל... הוא לוקח את הזמן שלו ולא מוסיף את הדף החדש.

למה זה חשוב לנו?
אנחנו הולכים לפרסם את האירוע בעוד מקומות ורוצים שגוגל יקלוט מהר מי המקור ויפנה אליו ראשון.

למה זה קשה לנו?
כי הדף שהוספנו אינו הדף הראשי באתר, והרובוט של גוגל סורק את עומק האתר שלנו רק פעם בכמה ימים.

איך אנחנו יודעים שהדף נרשם בגוגל?
פשוט מאד, אנחנו מחפשים את הכתובת שלו בגוגל עם המילה cache ונקודותיים, כך : cache:exampleURL.co.il . אם הדף נקלט, נוכל לראות מה גוגל שומר אצלו.

ואם לא נקלט? איך דוחפים בכח?
או, זאת השאלה. ישנן מספר טכניקות:

1. להציג בדף הבית קישור לדף הפנימי. מאחר ודף הבית נסרק בתדירות גבוהה יחסית, הקישור לדף הפנימי יגרום לרישומו.
2. לפרסם את הקישור לדף ב RSS של האתר. שוב, בהנחה שה RSS מתעדכן מהר ונסרק מהר, הדבר יגרור רישום.
3. לפרסם את הדף בבלוג, למשל בבלוג כמו זה. מאחר וגוגל מחובר למערכות הבלוגים בצורה הדוקה, ומאחר וידוע שכל בלוג חייב להתפרסם מיידית כי זו מהותו, פרסומי בלוגים נקלטים על ידי גוגל במהירות. אם הפרסום מכיל גם קישור לדף לא מוכר - גם הדף הזה יסרק.

למעשה הפרסום בבלוגים הוא הדרך הכי מהירה שיש. גוגל חולה על זה.

והחיסרון?
גוגל מניח שפוסט חדש בבלוג הוא משהו שחייבים לקלוט. לעומת זאת, אחת שפרסמתם פוסט, כנראה שהוא כבר ישאר אותו דבר. במילים אחרות - גוגל יאנדקס מהר מאד פוסט חדש אבל לא יסרוק אותו שוב ולא יבדוק שינויים לאחר מכן אלא במרווחים מאד גדולים.

אזהרה- אם טעינו בפוסט, הטעות תישמר לפחות חודשיים. אם פרסמנו טיוטה - הטיוטא תישמר בזיכרון של גוגל והוא יציג את הפוסט המלא שיצא חמש דקות מאוחר יותר שוב בעיכוב של חודשיים.

מסקנה - לא מפרסמים שום טיוטה אף פעם. מפרסמים את הפוסט רק כשהוא ערוך ומוכן ומכיל את כל המידע והתמונות.

למה דרופל?

למה לבחור בדרופל?

השאלה של בחירת המערכת בה ינוהל אתר האינטרנט היא אחת השאלות החשובות ביותר העומדות בפני בעלי האתרים. בחירה נכונה תשפיע על עתיד האתר ותאפשר לו לפרוח... או שלא.

הקריטריונים לבחירת מערכת ניהול הם רבים וביניהם יכולתה של המערכת לענות על הצרכים, הנסיון הנצבר בשימוש במערכת, היכולת לקבל תמיכה או שידרוגים, הכלים שהמערכת מאפשרת למנהל, הקלות בה הוא יכול להוסיף תכנים לאתר ועוד.

חברות רבות רוצות לקדם את המוצרים שלהם בבנית אתר שיאפשר להם עבודה אינטראקטיבית עם הצרכנים שלהם. לצורך כך הם יכולים לבקש:
CMS - מערכת ניהול תוכן - שתאפשר הזנת תכנים קלה, ניהול תפריטים ותכנים, הוספת תמונות, קבצים ועוד.
מערכת ניהול משתמשים - הרשאות שונות למי מותר לעשות מה, דפים מיוחדים לעובדים ואחרים לצרכנים וכדומה.
מערכת תגיות, הזנות RSS, מנוע חיפוש פנימי וכלים נוספים המאפשרים לגולש למצוא את התכנים בקלות.
מערכות בלוגים - לתקשורת אישית יותר, לדוגמה כמו הבלוג כאן.
מערכת ויקי - להעברת ידע בין הצרכנים עצמם ושמירתו לשליפה מהירה.
פורומים - לדיונים ושאלות של החברה מול הצרכנים.
דפים מיוחדים (למשל מסלולי טיול באתר ג'יפים, קטעי וידאו באתר עשה-זאת-בעצמך).

לכל אלה ישנם פתרונות רבים הבאים במגוון צורות. ישנם פתרונות לרכישה, אך אלה בדרך כלל גם יקרים וגם קשים לשינוי והתאמה, ניתן לפתח דברים בצורה יחודית אבל אז האתר יקבל גם את כל מחלות הילדות של המערכת.

למרבה המזל ישנם מספר פתרונות טובים יותר בתחום מערכות הקוד הפתוח. מבין כל המערכות האלה המשוכללת ביותר לדעתי היא דרופל. מערכת דרופל מאפשרת להגדיר את כל היכולות האלה במהירות יחסית. המערכת היא אחת הנפוצות ביותר ונתמכת על ידי בסיס משתמשים ענק בעולם כולו. המערכת רב לשונית, תואמת עברית בצורה מלאה וניתנת לשידרוגים בקלות יחסית.

לדרופל יש גם חסרונות, לא נכון להסתיר אותם
... במיוחד כשחברת קוד אואזיס מבססת חלק מהאסטרטגיה העיסקית שלה על עזרה ללקוחות בהתגברות עליהם... (-:

החסרון העיקרי הוא - למערכת יש "ראש קשה" לאפיון. אני מתכוון שאמנם אפשר לעשות בה כמעט הכל דרך ממשק הניהול אבל התוצאה היא שמתיש להתאים אותה לעיצוב מוגדר, מתיש להגדיר בה את מבנה התכנים ולגזור אותו נכון ו... המממ... קשה להבין את מה שאני אומר הא?
טוב, בקיצור - ממשק הניהול המלא יכול לעשות כל כך הרבה דברים עד כדי כך שהוא מורכב מדי ומצריך התמחות ברמה של מתכנת.

פה בדיוק נכנסת חברת קוד אואזיס. אנחנו באים ומתאימים ללקוח את הממשק ומבצעים עבורו את כל המשימות הקשות יותר, משאירים לו ממשק פשוט ונוח לעבודה היומיומית של הזנת התכנים ועידכונם. אם צריך לשנות פריסה, להתאים עיצוב כללי, להוסיף מודולים מורכבים - קוראים לנו. אם צריך לעדכן תכנים, למחוק משתמשים, להוסיף כתבות, קבצים וכל השאר - אפשר לעשות את זה בקלות לבד.

כל חוזה שלנו כולל גם בנייה של אתר ניסוי, אתר Stage שפועל במקביל לאתר האמיתי. כך אנחנו יכולים לפתח עבור הלקוח מודולים מיוחדים, לבצע עליהם בדיקות QA ולהציג אותם ללקוח לפני שמעלים אותם לאתר האמיתי לעיני כל הגולשים. אנחנו גם מהיחידים שנותנים אחריות לתיקון באגים לחצי שנה על המערכת.

התמיכה הזו והמקצועיות שחברות מקבלות מאיתנו על מערכת דרופל מאפשרות להן לגשר על החסרונות של המערכת ובסופו של דבר לקבל אתר מקצועי, ורובסטי (robust). תשתית דרופל מאפשרת לקבל את כל זה במחיר זול מאד יחסית לכל תשתית אחרת.

כמה עולה מערכת דרופל חינם

נפגשנו עם לקוח אתמול. זה לקוח שיירשנו ואנו מלווים על מערכת סטטית. לפני כחודש הצענו להם לעבור למערכת ניהול תוכן מבוססת דרופל. מערכת שתאפשר להם להפסיק לבזבז כסף בכל פעם שהם צריכים שינוי קטן.

כיום הם מתקשרים אלינו וצריכים התערבות של מתכנת בכל פעם שהם רוצים לעדכן את האתר. הוספת תוכן מיוחד, הוספת תפריט, החלפת תמונות באגפים שונים - הכל. זה החיסרון המוחלט של מערכת סטטית אבל זה מה שהיה להם כשהם באו אלינו. אחרי שהכרנו אותם קצת וראינו שהם מבקשים לא מעט שינויים בכל חודש, הצענו להם לעבור למערכת CMS. במערכת כזו הם יוכלו לעשות את כל הפעולות כמעט בעצמם. עידכוני תוכן, הוספות, הרשאות שונות לגישה לספקים ולקוחות ועוד. הצענו להם להתבסס על מערכת דרופל ולבצע עבורם את ההתאמות הנדרשות.

למי שלא מכיר, מערכת דרופל היא מערכת הניתנת להתקנה חינם וכתובה בקוד פתוח. לכאורה נראה לכן שהתקנת מערכת כזו ללקוח היא עניין של שעות והמחיר אמור להיות אפסי. למעשה זה אינו כך.

הבעיות העיקריות במערכות כמו דרופל הן התאמתן לעיצוב הנדרש על ידי הלקוח. ההתאמה אינה פשוטה לפעמים וראשית נדרש אפיון מסודר. במקרה של החברה המסוימת הזו - נדרשו מספר רמות של הרשאות למשל. ישנם חלונות מיוחדים בהם יש אובייקטים דינמיים המתחברים לבסיס הנתונים של החברה ומראים סטטיסטיקות בתחום הפעילות שלה. ישנם מספר סגנונות דפים, דף ראשי ודף טכנולוגיה מיוחד. אנחנו לא מתעסקים בדרך כלל באתרים פשוטים. הלקוחות שלנו הן חברות טכנולוגיה שצריכות פורטל אינטרנטי אירגוני, קישורים לבלוגים, אפליקציות אינטרנט, ניהול לקוחות, הורדות מוצרים.

אז למה בכלל לקחת דרופל כבסיס? כי זה אומר שמתחת למכסה המנוע יושב מוצר רציני, תותח על, שקיבלנו כמעט בלי השקעה. אני חייב לציין כאן שהפיתוח בחברה שלנו כולל תמיד גם תאימות לכל הדפדפנים הנפוצים, אחריות של חצי שנה על תיקוני תקלות בתקופת ההרצה ויום הדרכה על המערכת.

וכמה זה עולה?
תלוי ברמת הסיבוך. אני לא מניח שנתקלנו לאחרונה במערכת בפחות מ 40 אלף שקל. טווח סביר יותר יהיה בין 60 - 120 אלף שקל וכמובן שיש גם יותר, מודולים של סליקה, משלוח SMS, התממשקות לניידים... רק אלוהים יודע מה יכול לבקש הלקוח הבא.

ועדיין מערכת דרופל יוצאת הרבה יותר זולה לעומת לבנות במיוחד משהו כזה. הרבה יותר זולה.