גוגל סורק גם Iframe וגם הערות פייסבוק, אז מה הבעיה?

אחרי ששיכללו את הסורקים כך שיקראו תוכן מתוך קבצי פלאש, ובהמשך גם תוכן שמופעל על ידי ג'אווה סקריפט, מסתבר שחלק מהסורקים של גוגל גם קוראים תוכן מתוך Iframes ומתוך הערות פייסבוק המוטמעות בדף (שזה קוד גאווה, שיורד מפייסבוק ומפעיל Iframe... בררר...).

התוצאה של כל זה היא שגוגל קורא את הדף כמו גולש אנושי, את כל הדף, ללא תלות בטכנולוגיה שמרכיבה אותו. אבל משום מה הם עדיין לא משתמשים במידע הזה בדרך הרגילה.

בואו נסתכל בדף הזה, הוא מדגים סריקה מתוך Iframe:

אנו יכולים לראות שגוגל מצטט מידע שקיים למעשה ב Iframe שבדף. שימו לב שהציטוט הוא רק בתמונה המקדימה, לא בגזיר המידע שבתוצאת החיפוש ולא בתצוגת הטקסט שבעותק השמור (אגב, שמתם לב שהעותק השמור הוזז?).

התמונה הבאה מציגה ציטוט מתוך הערות פייסבוק על הדף:

אז מה זה אומר?

גוגל משתמש בסורקים שונים ונותן משקל שונה למידע שמגיע מהם. כפי שזה נראה, כיום המידע המתקבל מ Iframes ומהערות הפייסבוק אינו משמש את גוגל באינדוקס של הדף, כלומר גוגל מתעלם ממנו לגמרי בהחלטה שלו לגבי קידום הדף או הפניית הגולש אליו. גוגל משתמש במידע רק כדי לייצר את התצוגה המקדימה של התמונה וגזיר המידע (Snippet).

זה המצב נכון להיום אבל לא קשה לנחש מה יקרה בעתיד הקרוב. גוגל תמיד, תמיד(!) מנסה להבין את המידע שיש בדף - "לתייג את כל המידע הקיים ולהפוך אותו לזמין" כמו שהם אומרים. זה אומר שהם לא יתעלמו מהמידע הזה לאורך זמן. הערות פייסבוק של משתמשים הם בהחלט מידע חשוב, איכותי ומהווה אינדיקציה לאיכות.
אחת שהם יכולים לסרוק ולהבין אותו, הם ישתמשו בו. אם לא בעדכון הבא, בזה שאחריו. אם לא השנה, בשנה הבאה.

... וכשזה יקרה, מיקומי תוצאות החיפוש של כולם יזוזו.

גוגל לוקח אתכם לסרט

אני לא יודע מתי בדיוק זה קרה בדיוק, אבל היום הבחנתי שגוגל הוסיפו את המנוע שלהם לחיפוש סרטים גם לארץ. לכאורה, זה שינוי מאד נוח עבור קהל הצרכנים אבל למעשה יש כאן מגמה שצריך לשים לב אליה - גוגל מוציא את המידע מתוך האתר ומציג אותו אצלו מבלי להפנות אפילו למקור.



חיפוש בגוגל כללי

אז למי זה טוב, למי זה רע ואיך זה בדיוק פועל - גוגל מחפש סרטים.



אם נתחיל בחיפוש רגיל על "הארי פוטר" נראה מעכשיו גם סימון של הסרטים המציגים כעת.
קליק על אחד מהם ואנחנו מועברים לדף חיפוש מיוחד ובו כל המקומות ומועדי ההקרנות של הסרט.




למי זה טוב?
זה טוב לנו הצופים. קל יותר לחפש סרטים ולהבין איפה הם מוצגים - לפי שם הסרט, לפי בתי קולנוע וכדומה.


חיפוש בגוגל סרטים



זה טוב לבתי הקולנוע הקטנים - הם מוצגים בפריסה נוחה יחד עם הגדולים.

למי זה רע?

לאתרים שמציגים נתונים על סרטים ומוכרים כרטיסים. גוגל מפתה את הגולשים לא להכנס לאתרים האלה. מרחיק את הגולשים מנקדת המכירה.

ומה עוד?

גוגל ממשיכים פה מגמה של הוצאת הנתונים מתוך האתרים וההצגתם בתוך מנוע החיפוש. האינטרס ברור, המטרה ברורה. במקום לשלוח אותנו לדף ולהגיד "התשובה נמצאת פה איפשהו", הם מציגים את התשובה עצמה.

מי שנדפק מכל העניין הוא האתרים שעד עכשיו הרוויחו מהגולשים. זה קרה כבר באתרי העיתונות כשגוגל משכה החוצה את המידע ל google news, זה קורה באתרי השוואת המחירים והמתכונים וכעת גם בנוגע לסרטים.

שימו לב שהאינטרס של גוגל זהה לאינטרס של הגולשים ולאינטרס של המוכרים עצמם (סרטים או כל מוצר אחר). אלה הם רק האתרים המתווכים שנדפקים מזה.

אינטרנט בחברות ביומד - מותר ואסור

Biomed SEO - קידום אתרי ביומד

נפגשתי עם חברת ביומד שביקשה ממני לנתח את האתר ופעילות האינטרנט שלה. חברות סטארטאפ בתחום זה מציבות אתגר מיוחד מאחר וחלות עליהן מגבלות רבות. למזלי היה לי את הרקע הנדרש מעבודה בעבר בחברת ביומד.

אתגר ראשון - אישור FDA
חברות ביומד (Biomed = Beomedical) הינן חברות המפתחות מוצרים רפואיים או תרופות. ככאלה, חלות עליהן מגבלות של ה FDA - הרשות האמריקאית המאשרת מכירת ציוד רפואי ותרופות. בדרך כלל, חברה שעומדת בתנאי ה FDA יכולה בקלות לקבל אישור למכור את התרופות גם בארץ, בשוק האירופאי ובכל העולם למעשה.
ה FDA אוסר על פרסום תרופות אלא בתנאים מגבילים עם סייגים וכללים ברורים. חלק מהכללים האלה מגבילים מאד את הדברים שמותר לבצע באינטרנט. כל נושא הקידום במנועי החיפוש (SEO) של חברות ביומד נתון למעשה במגבלות לא פשוטות ואנשי הרגולציה של החברה צריכים להיות מודעים ולאשר למעשה את הפעילויות.

ל FDA כללים לגבי התנהגות ברשת, קידום אתרים, קידום תרופות ועוד. הכללים תלויים גם ברמת התקינה בה צריכה לעמוד החברה. היחס למכשיר אבחוני כמו אולטראסאונד אינו דומה לתקינה הנדרשת ממכשיר תומך חיים כמו קוצב לב.

אתגר שני - פנייה לקהל היעד
אם לא הספיקה מגבלת הרישוי, הרי שהקהל אליו פונה חברת ביומד הוא קהל קשה, מצומצם ומיוחד מאד - רופאים. הקהל הזה מפונק, רגיל לפניות של תועמלניות רפואיות ומתעניין בתחום צר מאד. לא רק שפלסטיקאים לא מכירים אונקולוגים, אפילו כירוגים קרדיולוגים בקושי מדברים עם רופאים אלקטרו-קרדיולוגים. כל אחד חי בבועה שלו ושולט בה.
מצד שני, בתוך הבועה יש מספר כנסים מוגבל ומוגדר, מובילי דעה מוכרים, וצינורות פעולה מאד מכווני מטרה.

קהל יעד נוסף הוא משפיעי הדעה בשוק - מנהלי בתי חולים, אנשי אדמיניסטרציה, חברות גדולות להן מעונינים למכור, משתפי פעולה אפשריים ו..."הגביע הקדוש" - חברות הביטוח הרפואי. חברת ביומד שמצליחה להגיע לאישור של תרופה או ציוד כמוכר בסל הביטוח הרפואי של חברות הביטוח כבר לא נחשבת סטארט-אפ אלא הצלחה מלאה.

רק כקהל משני, ורק אם החברה עברה את שלב הסטארטאפ, ההכרה בשוק והפעלת צינורות השיווק, רק אז אנו מגיעים לפעילויות מול הצרכנים הסופיים - החולים או המועדים לחלות.

אתגר שלישי - הקול של החברה
בחברה המוכרת תרכיזים לסודה כמעט כל אחד יכול לכתוב תכנים אבל בחברת ביומד התכנים נכתבים בדרך כלל על ידי רופאים. כתיבת התכנים יקרה מאד, מאמרים רפואיים כתובים ומוגשים בצורה מסוימת ומשתמשים בשפה מקצועית. פעילות SEO המבוססת על כתיבת תכנים הופכת כך לבלתי אפשרית... כמעט. (-:
גם את קולה של החברה בפורומים של בתי חולים ובמקומות אחרים לא ניתן להפעיל בצורה לא אתית או על ידי אדם שאינו מקצועי. חברת ביומד חייבת להחליט מי מדברר אותה ואיך. עבודתו של אדם זה צריכה להיות מתואמת עם ... טוב, נו, אם מישהו כמוני, שיתן את ההנחיות לגבי איפה וכמה. אי אפשר להפציץ את הרשת. זה פשוט יקר מדי ואין את כח האדם שיעשה את זה. צריך להיות ממוקדים בפעילות שתביא את התועלת המכסימאלית ליעדי החברה באותה נקודה.

אז מה עושים?
האתגרים האלה הם כיף. פתאום אתה נלחם בשוק שבו לכולם יש ידיים קשורות. צריך לחשוב ולמצוא את המקומות הנכונים לעבוד דרכם. את חוקי ה FDA אסור להפר בשום אופן. עבירה כזו יכולה לגרום לחברה נזק של מליונים בעיכוב אישורים. אבל ישנן פעילויות שניתן לעשות, דברים לא שיגרתיים, אני קורא לזה תועמלנות אינטרנטית. זו פעילות ממוקדת בצוות, לעיתים אפילו פעילות מול הרופאים באחד על אחד, פעילויות צולבות עם אינטרסנטים אחרים בשוק ועוד. מובן שחובה ליצור סנכרון של הפעילות ברשת עם שאר מאמצי השיווק של החברה.

לצערי לא יכולתי לחשוף כאן את שם החברה או ההמלצות שאני מגבש עכשיו. אני מקווה שחלק מזה אוכל לפרסם בהמשך.

שרק תשלמו ביטוח רפואי בלי לצרוך אותו, יאללה, ביי.

שיווק התקפי - פצצת מצרר או טורפדו?

במסגרת הצגת פתרונות עסקיים לא שיגרתיים אני רוצה להציג שיטת שיווק מעולה אם כי קצת מחתרתית. פגשתי באדם שעוסק במכירת מוצר מאד מפולח. מאחר ואני לא יכול להתייחס לפרטים עצמם, נגיד שהוא עוסק ב... עצי בונסאי. בכל מקרה השוק שלו מוגדר מאד, כלל ארצי ופונה ישירות ללקוח הסופי שיכול להיות כל אחד מאיתנו.

במקום ללכת עם הקונוונציה הרגילה לעסק ולקדם אותו כך שהוא יהיה מקום ראשון ברשימת החיפוש במונחים החשובים, הלקוח פיצל את העסק. כל חנות שלו (כלומר כל סניף) מותג כעסק שונה. לכל אחד מהם היה אתר אינטרנט ואת כולם הוא קידם בצורה שווה. התוצאה הייתה שהוא שלט בכל הדף הראשון של גוגל במונח הכי רווחי שלו.


החוכמה שלו הייתה לא לנסות למקד את הכח במקום אחד אלא לפזר אותו. צרכנים תמימים חושבים שהם מסתכלים על חברות שונות ומשווים מחירים אבל האמת היא שהם מסתכלים על קרטל. אחרי שלושה אתרים אתה אומר לעצמך "טוב נו, כנראה שזה באמת עולה 200 שקל, אז אני אזמין מזה שקרוב אלי הביתה."



האם זו פעולת שיווק לגיטימית? אתית?
לא יודע. אני מניח שיש פה איזה ניצול מחתרתי של הרשת נגד המהות שלה, או אולי ניצול המהות של הרשת מול התמימות של המשתמשים. בכל מקרה אין ספק שזו אטרטגיית שיווק נהוגה ומצליחה המנוצלת על ידי עסקים קטנים וגדולים.

אז מה הלקח?
אף פעם אל תיקח עצות מדף. "אתה צריך בלוג", "פתח חשבון בפייסבוק", "תוסיף RSS", "פרסם מאמרים"... כל אלה עצות כלליות שפרסומאים נוטים לתת לכל לקוח. אל תסתפק בזה.

אתה מכיר את השוק שלך הכי טוב. תחשוב יצירתי.

האם האתר שלך באמת עובד בשבילך?

האם אסטרטגית השיווק שלך והאתר שלך באמת הכי טובים שאפשר?

להתמקד במה שעושים האחרים ולהתלונן על כך שאתה לא מתקדם בגוגל מסיחים את דעתך מהדבר שיכול לסייע לך ביותר - לשפר את עצמך. הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות עבור אתר האינטרנט שלך הוא להתמקד בו ולא לבזבז את הזמן שלך ביללות על מה שעושים המתחרים.

תלונות על המתחרים אינם מהווים אסטרטגיה בדיוק כמו שהתיחסות של בחורה שמנה ל"גנים הטובים" של חברתה הרזה אינה מהווה דיאטה. החיים אינם הוגנים. או שתתמקד במה שחשוב או שלא. אם לקוחות מתיחסים לאתר שלך כאילו הוא היה דואר זבל ונוטשים אותו אז נראה שאתה פשוט לא ממוקד בשיווק. להאשים אחרים בגלל שאתה לא מספיק טוב אינה מהווה אסטרטגיה עיסקית.

באסטרטגיה העיסקית שלך אל תרוץ אחרי העדר. במקום להמשיך בצורות שבלוניות וחוסר יצירתיות חפש את הדרכים המתוחכמות ועדינות לבצע שינויים עיסקיים ולהרוויח כסף. אל תבוא עם חליפת פתרונות מוכנה ותנסה להכנס לתוכה. נתח את הבעיה שלך ואז תפור לעצמך חליפה מתאימה.

"אתה חייב להיות בפייסבוק"
"אתה צריך בלוג של מנהל השיווק"
"אתה חייב לצרצר, להקים פורום משתמשים, לתת מגזין חדשות ועידכוני רסיסים..."

אם קיבלת את העצות האלה סימן שאתה עובד על טייס אוטומטי בלי לבחור את הנתיב בעצמך.

אני יודע שאני בעיקר כותב כאן מה לא לעשות ולא מה כן. אבל זה בדיוק העניין. מה כן לעשות חייב להתפר לכל אחד לפי מידותיו. אני יכול רק להסתפק כאן בדוגמה מעורפלת. הפרטים לצערי חסויים:

אני מקים עכשיו אתר לשלוש מילים. אחרי ניתוח שוק עבור לקוח, הגעתי למסקנה מהן הבעיות העיקריות מולן ניתן להתמודד. מלבד האתר הרשמי שלו, אני מקים אתר אינטרנט נוסף שמיועד לשלוש מילים. ישנם דברים שהלקוח לא יכול לעשות באתר הרשמי ויכול לעשות באתרי מעטפת. ישנן בעיות שיווקיות שנכון יותר להכנס אליהן בצורה עדינה ועקיפה.
באתר אחר שכבר יצרתי עבור לקוח זה נוצרו קשרים השווים יותר מכל התערוכות והכנסים שהוא עשה בשנה, פשוט על ידי הבנה של השוק שלו, האנשים עליהם הוא רוצה להשפיע ואיך מגיעים אליהם.

אם אתה רוצה להפיק את המירב מהעסק שלך תתחיל לחשוב מאפס. מה השוק? מי הלקוחות? מה הם רוצים? איך לתת להם את זה? אל תרוץ בצורה אוטומטית, חשוב בצורה יצירתית, ותתמקד בעסק שלך ולא בכל העולם.

תרצה אולי תוכן כפול? עם קטשופ?

אז יש לי תוכן כפול באתר, אז מה?

ראשית, בניגוד לשמועות גוגל לא מעניש על תוכן כפול, במקרה הכי גרוע הוא מתייחס לזה כעותק נוסף וגם אז יתכן שתשאר עם אותו ניקוד ומיקום לדף.

אבל בלי קשר לגוגל, לפעמים אנחנו רוצים תוכן כפול. למשל - דף להדפסה. יכולים להיות לנו באתר מספר גרסאות של אותו מידע, אחת לצפייה, אחת להדפסה, אחת "טקסט בלבד" לטובת נגישות... מה אנחנו עושים עם כל זה? איך מבטיחים שמנועי החיפוש ישלחו את הגולשים לדף המעוצב ולא לאיזו גרסת הדפסה מעופשת?

פשוט מאד:

בכל הגרסאות של הדפים אנחנו מוסיפים תג מיוחד : link rel=canonical ובו אנחנו מפנים אל הדף ממנו כל האחרים מצטטים.
התג הזה נוסף ב Head והוא נותן לגוגל רמז - "הי, גוגלבוט! אנחנו אומרים שזה המקור לכל הדפים! כוון את הגולשים לכאן!"

התג נראה כך:

<link rel="canonical" href="http://www.example.com/page.htm" />

פרטים נוספים תמצאו בבלוג של גוגל

בית הדף - מי הפך את האתר שלי?

תופעה שהולכת וגוברת מראה שדף הבית הוא הדף השני אליו מגיעים גולשים חדשים באתר. למה זה קורה? איך לנצל את זה ואיך להמנע מטעויות נפוצות?

ראשית, קצת רקע
גולשים מגיעים לאתר משלושה מקורות עיקריים:
ישירות - בהקלדת שם האתר בדפדפן או בשימוש בסימניות ו"מועדפים".
דרך קישורים - כשמישהו מאתר אחר מוסיף לינק אל האתר.
דרך מנוע חיפוש - כשהאתר שלנו מופיע בתוצאות החיפוש.

לאחרונה הולך ועולה פלח הגולשים הנכנסים לאתרים דרך מנועי החיפוש וברושם גוגל כמובן. בהתאמה, הולך ויורד אחוז האנשים המגיעים לאתר ישירות, כלומר דרך המועדפים שלהם או שמירת הכתובת.

ניתוח לעומק מראה שאנשים המכירים את האתר או המותג מגיעים ברובם לדף הבית. גולשים המגיעים פעם ראשונה לאתר, ללא ידע מוקדם מגיעים לאחד הדפים הפנימיים.

למה זה קורה?
פשוט מאד, לדף הבית מגיעים מי שסימנו אותו ב"מועדפים" ואלה בוודאות אנשים המכירים את האתר כבר. בנוסף, מי שמכיר את המותג מחפש אותו בהקלדת שמו בגוגל. ראו למשל חיפוש אחרי המילה פרוקטר המוביל ישירות אל אתר פרוקטר & גמבל. קל יותר למצוא את האתר כך מאשר לזכור את כתובתו.
באתרי חברות מוכרות מילת החיפוש הנפוצה ביותר דרכה נכנסים לאתר היא שם המותג. באופן זה נכנסים כ 20% - 40% מהגולשים, ישירות אל דף הבית.

מסקנה: מי שמכיר את המותג ומחפש אותו יגיע לדף הבית.

לעומת זאת, גולשים שאינם מכירים את המותג יחפשו את המוצרים או השירותים של החברה. אנשים כאלה לא יחפשו למשל את השם איטומן אלא יחפשו איטום גגות. גוגל יראה להם את הדף המתאים ביותר וישלח אותם אל דף פנימי באתר.

ישנם אתרים בהם דף הבית הוא הדף הכי שולי שיש. חישבו על כך, איך נכנסתם לאחרונה לויקיפדיה? מה יש בדף הבית של פייסבוק?

מסקנה: מי שמחפש שירות או מוצר יגיע לדף פנימי ולא לדף הבית.


אוקי, אז מה זה אומר ומה הבעיה פה?

הבעיה שנוצרת היא בעיה כפולה.
ראשית, הגולשים שמגיעים לדף הבית כבר מכירים את האתר במרבית המקרים, או לפחות מכירים את המותג והחברה. אלה גולשים שלא מעניין אותם הפלאש המושקע שתקענו באמצע, שלא רוצים להתעכב על מצגת או פירוטכניקה. הם כבר מכירים את זה, הם באו בשביל התכלס - באו למצוא מידע על המוצרים או השירותים של החברה.
הבעיה השנייה היא בכוון ההפוך - גולשים שנשלחו על ידי גוגל בגישה ישירה לדף פנימי רואים רק את הדף הזה. אמנם התוכן שהם חיפשו נמצא בדף אבל במידה והשאלה שלהם לא נענית בקלות, הם עלולים לחזור לגוגל בלי לקבל מהאתר את הרושם שאנחנו רוצים שיקבלו. יתכן שהמידע אותו חיפשו נמצא באתר בדף אחר, יתכן שהרושם שהדף הפנימי סיפק הוא רושם מוטעה או לא מושלם.

איך פותרים את היפוך הסדר של האתר?

דף הבית חייב "להרגע" מהפירוטכניקה ולהציע לצידה שיטות ניווט מהירות ישירות אל התוכן הפנימי של האתר. על מנהל האתר להכיר את הלקוחות שלו ואת מה שהם מחפשים ולהציע נתיב מהיר ישירות לתכנים אלה. דף הבית צריך להציג את תפריטי הניווט לפני כל הפלאש והתצוגות האחרות. מי שנכנס פעם ראשונה, יחכה בכל מקרה. מי שרוצה להכנס מהר פנימה לא יתעכב.

בדומה לכך עלינו להסתכל על כל דף פנימי כאילו הוא דף נחיתה - הדף ראשון שיראה הגולש. הדף חייב להציג לגולש אפשרות להבין לאן הגיע, להציע לו אפשרויות ניווט "ימינה ושמאלה" מהמקום בו הוא נמצא. הדף חייב לתת לגולש מושג באיזה אתר הוא נמצא ובמה עוסקת החברה.


לסיכום
כשהכניסה היא מגוגל או ממנועי החיפוש, דף הבית אינו התוצאה המובהקת. דף זה צריך להיות מכוון רק למי שחיפש את המותג של החברה. לכל מי שחיפש את המוצרים של החברה, דף זה הוא רק מעבר. על דף הבית לספק ניווט מהיר ומובן פנימה אל התכנים.
לקוחות פוטנציאלים חדשים, שאינם מכירים עדיין את החברה, יגיעו אל אחד הדפים הפנימיים. דפים אלה צריכים להיות ערוכים כדפי נחיתה, לפתות את הגולש להשאר ולחפש מידע נוסף.

קידום וריגול נגדי

אנחנו מספקים ללקוחות שלנו שירותי קידום בכמה דרגות. החל מפעולות קידום שהן אינהרנטיות לבניית האתר ועד פעולות על סף "פרסום גרילה".


בעופן עקרוני ניתן לחלק את פעולות הקידום כך:


SEO פנימי
שימוש בכלים המובנים למנהל האתר והתאמת תגי meta , תכנים, קישורים פנימיים צולבים. העבודה מבוססת על התכנים והמונחים אותם מבקש בעל האתר לקדם.


SEO חיצוני
הפניות לאתר ולחלקים בו מאתרים חיצוניים, רישומים לאינדקסים, כתיבת מאמרים, רישומים מפורומים בנושא ועוד.


קמפיין מודעות (SEM)
שימוש במודעות גוגל למשיכת גולשים, מחקר מילות מפתח ומתחרים, הגדרת קמפיינים, מטרות ותקציב. תפעול המערכת ומיטוב לאורך זמן.


מעקב אינטראקטיב
ניתור ומעקב אחרי קהילות ואתרי Web2.0 מול מותג החברה והמוצרים שלה. מעקב אוטומטי של רובוטים אחרי שיחות בפורומים והקפצת הודעה למנהל במידה ומתנהל דיון על אחד המותגים או מתחילה להתגלגל שמועה.


מטרת כל הפעילות היא אחת, קידום מותג החברה ופעילויותיה. אתר החברה הינו חלק מהמאמץ אבל ישנה גם המעטפת הכללית והטיפול בכל ההתיחסויות אל החברה ברשת.

ואחרי שאמרתי את כל זה - אני חושב שלא כל חברה צריכה טיפול מעמיק כזה. ישנן חברות שנכון להן לנהל פורומים, להיות נוכחות בפייסבוק ועוד, ישנן חברות שבהן ההשקעה בתחום פשוט תלך לפח. אני לא רואה איך פעילות של חברה... נגיד ליצור בדי איטום לגג, מרוויחה ממאמץ גדול שנדרש להחזקת פרופיל ברשתות חברתיות. לעומת זאת כדאי מאד שבמידה ולקוח כלשהו התלונן על מוצר שלה באיזה פורום נידח בתפוז - כדאי לענות ולהתייחס ולא לחכות שההשמצה תהיה המקום השני בגוגל כשמחפשים את המידע על המוצר.

בוא נרוץ ונתפוס מקום בגוגל

מטעמי סודיות ואי נעימות אני שומר את השמות חסויים.

לקוח שלנו שכר שירותי SEO מיועץ. מאחר והאתר שלו עדיין לא מוכן, היועץ אמר לו לשים כבר עכשיו מספר דפים סטטים בכתובות בהם יהיה האתר ולהתחיל מהלך של קידום מול גוגל. העצה מבוססת על הידיעה שגוגל נותן ציון גבוה יותר לאתרים עם ותק.
"בוא נרוץ ונתפוס מקום בגוגל, ככה כשהאתר יעלה לאוויר הוא כבר יופיע ברישומי החיפוש במקום גבוה."

נשמע הגיוני בשמיעה ראשונה אבל זאת העצה הכי אידיוטית ששמעתי לאחרונה. זה לא סוד שאני חושב שמקצוע קידום האתרים הולך לעבור מהפיכה וכמעט להמחק. זה לא סוד שאני, כמי שמחשיב את עצמו מקצוען בתחום האינטרנט, גם מייחל לניקיון הזה, לרגע שבו כל הקידומים המוזרים שנעשים היום יעלמו ואנחנו נישאר בעיקר עם "בנה אתר מעניין, כתוב נכון, בנה את הדפים בצורה קריאה".

אבל לפני שאני גולש להשמצות, הסבר פשוט למה העצה של "בוא נתפוס מקום" יכולה להיות עצה מזיקה. אף אחד לא יודע איך בדיוק עובד מנגנון האינדוקס והדרוג של גוגל. הם גם משנים אותו כל הזמן (למשל המשקל הניתן לקישורים מאתרים חיצוניים הולך ויורד לאחרונה). למרות זאת ישנן מספר מסקנות שהגיעו אליהן אנשים שניתחו את רשימת התוצאות:

1. גוגל משתמש בתהליך המכונה "ארגז חול". בכדי לבדוק אתרים חדשים, גוגל נוטה בתחילה להכניס אותם במקום גבוה יחסית עבור מונח חיפוש מסויים. מאחר וגוגל עוקב אחרי היציאות לתוצאות השונות, הם מקבלים את מספר האנשים שלחצו על הקישור. אחרי שאתר מוצב בארגז החול, מתקבל הניקוד הראשוני שלו על פי תגובות הגולשים והוא מועבר למקום נכון יותר (בדרך כלל, במידה ומונח החיפוש מבוקש, זה יהיה בסביבות עמוד 3 ומטה).
2. גוגל עוקב אחרי תנועה של אנשים שחוזרים אל רשימת החיפוש ב back. אם מישהו יצא מהחיפוש לתוצאה מסוימת וחזר לדף החיפוש תוך זמן קצר, זאת הרי הצבעת אי אמון במקום אליו הגיע.

נחזור עכשיו לעצה שקיבל הלקוח - במקום האתר שלו מוצבים כמה דפים סטאטים בהם כתוב שעוד מעט יהיה פה... יש בהם מלל שנתפס טוב ומנוסח נכון, יש אליהם הפניה מכל מני מקומות ברשת אבל(!) אין בהם שום דבר שבאמת ישאיר את הגולש באתר. האתר הרי עוד לא מוכן.

הלקוח הפסיד את כל מהלך "ארגז החול", גוגל הבין שכל גולש שנכנס לאתר הזה יוצא תוך כמה שניות, התנהלה הצבעת אי אמון גורפת של כל הגולשים והאתר, אחרי כמה שבועות במקום גבוה מאד, עף אל קרקעית עמוד 15.

...ועכשיו לך ותתחיל לטפס משם כשיהיה לך תוכן ששווה משהו.

נאמנות קהילה ברשת, ניתוח תנועה וזנבות ארוכים

ניתוח תנועה באתר הוא דבר שצריך לעשות אחת לחודש לפחות. לא מספיק לראות כמה נכנסו ולשמוח (או לבכות), צריך להבין למה הם באו, האם קיבלו את מה שרצו ואיך אפשר להביא עוד.

הכלי הנפוץ ביותר לניתוח אתרים הוא גוגל אנליטיקס. כמו רוב הדברים הטובים, הוא בחינם. הסיבות שאני אוהב את הכלי הזה הן רבות אבל אחת מהן היא רמת האמינות שלו. ברשת קיימים מספר כלים וחלקם סופרים בטעות גם "רובוטים", כלומר סופרים כניסות של מנועי חיפוש כאילו היו גולשים אמיתיים באתר.
החיסרון של אנליטיקס הוא במהירות התגובה שלו. במידה וגולש נכנס לדף עמוס ויוצא במהירות, לפני שהדף נטען לחלוטין, אנליטיקס עשוי לא לספור אותו כלל. לי אישית זה לא מפריע כי מעניינים אותי יותר הנתונים כסטטיסטיקה לקידום מאשר לדעת בדיוק כמה דפים ראו. אפילו אם יש לכלי סטייה קבועה של 15% כלפי מטה במספר הדפים הנצפים, זה עדיין מעולה מבחינתי.

הכלי נותן הרבה מאד אפשרויות ניתוח אבל האמת היא שחייבים להבין את המשמעויות מעבר לכל הגרפים.

אציג כאן דוגמה מהאתר שאני מפעיל, אתר שהוא ספריה לאדריכלים בשם saf.

הניתוח מתחיל במבט על חלוקת הגולשים. כפי שניתן לראות, מדובר באתר קהילתי. כמות הגולשים החוזרים אליו גבוהה יחסית. מצד שני יש בו די הרבה גולשים חדשים, כך שנראה שהוא גם מקודם לא רע.



הגרף השני עליו נסתכל מציג שתי נקודות מעניינות להתיחסות. גרף זה אומר לנו כמה גולשים הגיעו מגוגל ומה הם חיפשו.
הנקודה הראשונה שקופצת לעין היא שגולשים הגיעו לאתר דרך יותר מ 7000 ביטויי חיפוש שונים! המשמעות היא שפעולות הקידום אינן מתמקדות בנושא אחד אלא פרושות לרוחב כמו רשת ענקית.
הנקודה השנייה היא שמילות החיפוש הנפוצות ביותר הן שם האתר עצמו, בעברית או אנגלית. הדבר מעיד על נאמנות גבוהה, אנשים הנכנסים בחיפוש של שם האתר (בנוסף לאלו ששמרו אותו ב"מועדפים" ונכנסו ישירות) מעידים על הכרה של האתר כמותג.



ניתוח לעומק על מילה מסוימת מראה איך רשת הקידום פרוסה. לדוגמה, בתמונה הבאה אנחנו רואים איך האתר מקודם יחסית למילה "דלת". קל לראות שאין גולשים שנכנסו לאתר בחיפוש "דלת" או בחיפוש "דלתות". אבל יש הרבה כניסות בחיפוש ביטויים בהם מופיעה המילה בהקשר רחב יותר, למשל "דלת הזזה", "דלתות פנים".



קידום כזה נקרא קידום של זנב ארוך. במקום להתמקד במילה אחת הנמצאת בתחרות קשה, מבוצע קידום על ביטויים הכוללים את המילה. ההנחה היא שגולשים רבים מקישים ביטוי ולא מילה בודדת ולכן יהיה קל יותר למשוך אותם לאתר על סמך הביטוי.

כל אתר חייב לדעתי לבצע את פעילויות הקידום שלו כך:
ראשית, עלינו לוודא שגולשים המחפשים את האתר עצמו, כמותג, כשם חברה, יקבלו אותו כתוצאה הראשונה בגוגל. במקרה של אתר סף זה נראה כך.
שנית, על האתר להשתלט על מילות החיפוש העיקריות, על התחום בו הוא משווק בעיקר. במקרה של אתר סף אלו יהיו ביטויים כמו פרטי בנין.
ברמה השלישית על האתר להשתלט, או לפחות לבלוט בכמה שיותר ביטויי זנב ארוך. במקרה שבדוגמה מדובר בביטויים כמו שירותי נכים, קיר סיליקט או פרט קיר גבס. לא ניתן כמובן להיות ראשון בכל ביטוי אבל זה לא קריטי, חשובה הנוכחות בדף הראשון של התוצאות.

ניתוח חודשי של האתר יראה לנו האם פעולות הקידום שלנו הצליחו, אילו מילים חלשות אצלנו, מה אנחנו רוצים לדחוף עוד. פעולות הקידום אינן נעשות בחלל ריק, עליהן לקחת בחשבון את מהות האתר, הקהל אליו מכוונים ועוד. אתר סף למשל מתמקד בקהל מקצועי. הדבר מאפשר למקד את הקידום בביטויים מקצועיים. אמנם כך נמשוך פחות קהל אבל קהל לא ממוקד אינו מעניין.

תחשבו על זה כמו על חנות למכירת... מקדחות, חנות שממוקמת בקניון. אתם יכולים למשוך פנימה 30% מהמבקרים בקניון (נגיד 8000 איש) או 60% מהגברים המבקרים (נגיד 3000 איש). ברור שעדיף למשוך 60% מקהל היעד מאשר כל ילד שרק השתעמם בחופשה.

מיקוד נכון של פעולות הקידום, ניתוח חודשי ותיקונים ושיפורים כל הזמן יביאו את התוצאות הנדרשות.