ניטור פעולות פייסבוק על גוגל אנליטיקס

ובאנגלית (לטובת מי שיחפש את זה דרך גוגל) : Tracking Facebook social actions on Google Analitics.
זהירות - פוסט טכני מאד!

אחד הדברים הנחמדים שגוגל הוסיפו לאחרונה למערכת הניטור החינמית Google Analytics הוא האפשרות לעקוב אחרי פעילות חברתית על גבי האתר. מסיבות שונות שרובן אני מניח עיסקיות, המדידה לא כוללת את הפעילות הפייסבוקית על האתר... ולמדוד פעילות חברתית בלי למדוד פייסבוק זה... בואו נגיד "צולע".

למרבה המזל גוגל השאירו לנו קובץ סקריפט שיכול לעזור, למרבה הצער הוא חלקי ופייסבוק גם שינו כמה דברים.

אז לאחר שנדרשתי לסדר עבור אחד הלקוחות את הנושא - הנה אתם מקבלים את זה בחינם.

את התיקון שלי לסקריפט של גוגל שלחתי אליהם. אני מקווה שהם יכניסו אותו לקובץ באופן קבוע ואז נוכל להשתמש בו בלי לתקן שוב ושוב עבור כל אתר. ללא התיקון שלי לקוד ga_social_tracking, המעקב לא ירשום הערות פייסבוק (comments).

לאחר שתתקינו את כל מה שצריך, תוכלו לראות את פעולות פייסבוק בדו"ח Social Actions של אנליטיקס, כפי שנראה כאן בתמונה.

איך לעקוב בגוגל אנליטיקס אחרי פעילות פייסבוק באתר - המדריך המקוצר.
ההוראות כאן מניחות שאתם בעלי אתרים ומסוגלים לבצע פעולות תכנות מינימאליות. במידה ולא, נא פנו למתכנת שלכם ושלחו אליו לינק לדף זה. הוא כבר יסתדר.

להפעלת הקישור לאנליטיקס עליכם להוריד מגוגל את הקובץ ga_social_tracking: קישור לקובץ. שימרו את הקובץ על השרת שלכם ביחד עם שאר הסקריפטים. כעת, כל שעליכם לעשות כדי לעקוב אחרי פעילות פייסבוק באתר הוא להוסיף ל Footer של האתר שתי שורות (כמובן שיש לעדכן את הנתיב PATH_TO_FILE למיקום הנכון):

<script src="PATH_TO_FILE/ga_social_tracking.js"></script>
<script type="text/javascript">_ga.trackSocial();</script>

מרגע זה אנליטיקס יעקוב אחרי פעולות Like ו Send של פייסבוק

בכדי שיהיה ניתן לעקוב אחרי הערות פייסבוק על הדף שלכם, עליכם להוסיף גם לקוד ההערות עצמן תיקון. יש להוסיף את הפרמטר notify כך (את שאר הפרמטרים קבעו על פי רצונכם):

<comments href="PAGE_URL" notify="true" num_posts="X" width="Y"></comments>

אם ביצעתם את התוספת, ובהנחה שגוגל הוסיפו גם את התיקון שלי לקוד ga_social_tracking, מרגע זה המעקב באנליטיקס יכלול גם הערות פייסבוק.

הערות:

• הקוד יעקוב אחרי כפתורי like ו send ו comments שמוטמעים באתר בצורה רגילה. אם ההטמעה היא דרך מערכות כמו  AddThis או ShareThis, קראו את הנחיות גוגל כאן..
• הקוד עוקב גם אחרי ביטול פעולות - unlike ו uncomment.
• הקוד ינטר למעשה גם פעילות טוויטר, נכון אחלה?
• הקוד מופעל לאחר שפייסבוק מסיימת את הפעולה ומדווחת לדף. כלומר לא יתכן דיווח סתמי, לא יתכן דיווח של מישהו שלחץ על הכפתור ואז החליט שלא לאשר. אבל... אם סוגרים את הדף מהר, יתכן שפעולות מסויימות לא ירשמו... כלומר יתכן דיווח חסר.
• התיקון שלי לקוד ga_social_tracking כולל מספר שורות. השאירו לי פה הערה אם אתם צריכים אותן.

להתראות, תעשו כיף, יובל.

.

פייסבוק העלובים עם ה API שלהם הדפוק...או: איך יודעים שמישהו השאיר לך תגובה?

אחרי שביססנו את הטענה שגוגל רואה ומאנדקס גם הערות פייסבוק, אין עוד טעם למעשה בשימוש במנגנון הערות אחר. להערות פייסבוק יש את כל היתרונות והן עוד יוצרות הפצה ויראלית של המסר.

אז גם הבלוג הזה עובר עכשיו לשימוש בהערות פייסבוק (fb:comments) ובעקבות כך נאלצתי להפשיל שרוולים ולערוך את הקוד של התבנית - לשלב בקוד התבנית של blogger קוד comments של פייסבוק. בכל פעם שאני צריך לבצע דברים כאלה אני מוצא את עצמי מקלל את פייסבוק. אני בכל פעם מתפלא מחדש איך חברה ענקית כמו פייסבוק מוציאה קוד ברמה נמוכה עם תיעוד חלקי, לא מעודכן ומעצבן כל כך. למה גוגל יכולה לתת ממשק נקי ומסודר והם לא?

ראבק! בזבזתי לפחות שלוש שעות בנסיונות להבין מה לא עובד בקוד הפייסבוקי הזה!


.. מצד שני, אני חנון ונהנה משטויות כאלה.
(-:

אחד הדברים הכי חשובים במנגנון הערות הוא האפשרות של המנהל לראות את כל ההערות החדשות כדי לדעת להגיב להן. אם בבלוג יש כבר קרוב למאה דפים, לא סביר שבכל יום אני אעבור על כולם. למרבה המזל, יש לפייסבוק דף מרכז כזה... רק שלוודא שההערות מגיעות לשם... על זה היה הקרב.

איך יודעים שמישהו השאיר לך הודעה על אחד הדפים באתר?
אם אתם מוגדרים כמנהלים של האפליקציה בפייסבוק (הערות אתר דורשות להגדיר אפליקציה), תוכלו לראות את ריכוז כל ההערות בקישור הבא: https://developers.facebook.com/tools/comments
(אם אין לכם אפליקציות, הקישור יגיד שחלה שגיאה)

הדף שיפתח לכם אמור להראות כך:

בכל הערה חדשה תוכלו גם למצוא קישור שיעביר אתכם אל הדף הרלוונטי (מסומן בחץ).

זהו, אז הכל עובד. אני לא נכנס לכל הנושא הטכני הפעם, אם מישהו נתקל בבעיות, תשאלו ספציפית. אני מבטיח לבדוק מי השאיר הערות ולענות כאן.

התקנת מעקב אנליטיקס כפול (Google Analytics)

פוסט סופר טכני, ברמת קוד. אל תקראו בכלל אם אתם לא מתכנתים או מנתחי רשת - Web Analyst.

לפעמים לחברות יש צורך במעקב אנליטיקס על דף או דפים שאינו בדומיין שלהם. למשל... חברת ביטוח מבקשת להפעיל מחשבון לביטוח חיים באתר שעיסוקו פנסיוני. בכדי לשפוט את יעילות הכלי, חברת הביטוח רוצה לראות את נתוניו במערכת האנליטיקס שלה. או... חברה לחומרי איטום מבקשת להפעיל מיניסייט (אתר משני) בתוך אתר שעיסוקו איטום מבנים, כמובן שהחברה רוצה לדעת כמה אנשים נחשפו למיניסייט ולראות את הכל מרוכז במערכת האנליטיקס שלה.


אנליטיקס כפול, בלי סוכר



הבעיה במקרים האלה היא שמנהל האתר החיצוני לא מוכן בדרך כלל לתת לחברה גישה למערכת האנליטיקס שלו, אבל אם התנאי לעיסקה הוא מעקב אחרי הדפים, בעל האתר ישתכנע לאפשר מעקב על הדפים הרלוונטים בלבד.

ואז אנחנו נתקלים בבעיה - איך משנים את הקוד של גוגל אנליטיקס כך שידווח לשני חשבונות שונים? ובכן, למעשה זה פשוט.




התקנת מעקב Google Analytics כפול על אותו דף HTML

קוד גוגל אנליטיקס מתחיל כך ('UA-11111111-1' - מספר הזיהוי לחשבון של בעל האתר):

var _gaq = _gaq || [];
     _gaq.push(['_setAccount', 'UA-11111111-1']);
     _gaq.push(['_trackPageview']);

(function().... וכן הלאה

בכדי להוסיף חשבון נוסף, יש לצרף לסקריפט את השורה הבאה ('UA-22222222-1' - מספר הזיהוי של חשבון האניטיקס השני):

    _gaq.push( ['analytics2._setAccount', 'UA-22222222-1'], ['analytics2._trackPageview'] );

את השורה הזו אפשר לצרף בכל מקום אחרי ההכרזה על _gaq או כסקריפט עצמאי אחרי הסקריפט הראשון.

אגב, בצורה דומה אפשר לעקוב אחרי אותו הדף גם בשלושה, ארבעה ויותר חשבונות אנליטיקס. כל חשבון יזוהה על ידי מספר חשבון שונה ושם חדש, בדוגמה למעלה החשבון הנוסף מזוהה בשם analytics2. לכל חשבון צריך מזהה אחר.

הזהרתי אתכם - טכני לגמרי. אם אתם חייבים לעשות את זה, קחו מתכנת ושלחו אליו את הקישור לכאן, הוא כבר יבין.

גוגל סורק גם Iframe וגם הערות פייסבוק, אז מה הבעיה?

אחרי ששיכללו את הסורקים כך שיקראו תוכן מתוך קבצי פלאש, ובהמשך גם תוכן שמופעל על ידי ג'אווה סקריפט, מסתבר שחלק מהסורקים של גוגל גם קוראים תוכן מתוך Iframes ומתוך הערות פייסבוק המוטמעות בדף (שזה קוד גאווה, שיורד מפייסבוק ומפעיל Iframe... בררר...).

התוצאה של כל זה היא שגוגל קורא את הדף כמו גולש אנושי, את כל הדף, ללא תלות בטכנולוגיה שמרכיבה אותו. אבל משום מה הם עדיין לא משתמשים במידע הזה בדרך הרגילה.

בואו נסתכל בדף הזה, הוא מדגים סריקה מתוך Iframe:

אנו יכולים לראות שגוגל מצטט מידע שקיים למעשה ב Iframe שבדף. שימו לב שהציטוט הוא רק בתמונה המקדימה, לא בגזיר המידע שבתוצאת החיפוש ולא בתצוגת הטקסט שבעותק השמור (אגב, שמתם לב שהעותק השמור הוזז?).

התמונה הבאה מציגה ציטוט מתוך הערות פייסבוק על הדף:

אז מה זה אומר?

גוגל משתמש בסורקים שונים ונותן משקל שונה למידע שמגיע מהם. כפי שזה נראה, כיום המידע המתקבל מ Iframes ומהערות הפייסבוק אינו משמש את גוגל באינדוקס של הדף, כלומר גוגל מתעלם ממנו לגמרי בהחלטה שלו לגבי קידום הדף או הפניית הגולש אליו. גוגל משתמש במידע רק כדי לייצר את התצוגה המקדימה של התמונה וגזיר המידע (Snippet).

זה המצב נכון להיום אבל לא קשה לנחש מה יקרה בעתיד הקרוב. גוגל תמיד, תמיד(!) מנסה להבין את המידע שיש בדף - "לתייג את כל המידע הקיים ולהפוך אותו לזמין" כמו שהם אומרים. זה אומר שהם לא יתעלמו מהמידע הזה לאורך זמן. הערות פייסבוק של משתמשים הם בהחלט מידע חשוב, איכותי ומהווה אינדיקציה לאיכות.
אחת שהם יכולים לסרוק ולהבין אותו, הם ישתמשו בו. אם לא בעדכון הבא, בזה שאחריו. אם לא השנה, בשנה הבאה.

... וכשזה יקרה, מיקומי תוצאות החיפוש של כולם יזוזו.

מפות גוגל מוטמעות בעברית!

סוף כל סוף!
סוף כל סוף גוגל מאפשרים גם לנו, אנשי ארץ הקודש שכותבים הפוך מכל העולם, להטמיע את מפות גוגל באתרים.

בניגוד לחלקים גדולים בעולם אותם מיפתה גוגל בעצמה, בישראל גוגל רכשה את המידע מחברת GIS (מבית "מפה" אם אני זוכר נכון) בשנת 2008. אף אחד לא אמר כלום אבל נראה שכדי לא לפגוע במודל ההכנסות של GIS, גוגל לא איפשרה את הטמעת המפות באתרים במשך חמש שנים.

ובכן, עברו חמש שנים וגוגל משחררת את הפקק ומאפשרת הטמעה בדפי אתרים ובלוגים.

אז הנה דוגמה להטמעה. המפה ממורכזת על המקום בו אני שותה קפה לפעמים.
(-:

הצג מפה גדולה יותר

אז אם אתם צריכים לתת לגולשים שלכם תצוגה של מפה, בחינם! מעכשיו אתם יכולים לעשות את זה בשלוש דקות.

אנליסט רשת - Web Analyst, או יובל כרמי - מנפנף

כבר הרבה מאד זמן אני מתלבט מה אני אמור לכתוב בכרטיס הביקור שלי. למקצוע שלי כיום אין שם בעברית, הדבר הכי קרוב הוא המקצוע שנקרא באנגלית Web Analyst אבל גם זה רק חלק מהתמונה. ראשית בגלל שאני לא רק מבצע אנליזות אלא גם מנחה את צוותי הפיתוח כשנדרש, שנית בגלל שלפעמים אני מטפל במערכות נוספות לאתר האינטרנט.

אולי דוגמה תהיה הדבר הכי טוב כאן (בלי לחשוף שמות לקוחות).

יש לי לקוח שמעוניין לבדוק את יעילות המאמצים השיווקים שלו. המאמצים מיועדים להביא לקוחות לאתר האינטרנט או למרכז השירות. מאחר והעיסקה שלו מורכבת ואורכת זמן, יש צורך לעקוב אחרי הלידים והמכירות גם במערכת ניהול הלקוחות הפנימיות של החברה. לצורך העבודה ישבתי עם משרד הפרסום, מפתחי האתר, אנשי השיווק ואנשי ה IT של החברה. לאחר הפגישות הוגדרו מדדים שאנחנו רוצים לנטר ובהתאם להם נבנו כלים בתוכנה ונהלי עבודה. כמובן שהוגדרו גם כלים לניטור אתר האינטרנט והקמפיינים השונים. אחרי כמה שבועות של הרצה התחלתי לבנות את הדוחות שהמערכת מפיקה (שוב, בשילוב עם אנשי ה IT) ועכשיו כשהנתונים מצטברים אני מגדיר עם ההנהלה את מדדי היעד.

בררר... נשמע נורא מסובך ומאד משעמם.

טוב... אז מה אני עושה בעצם? אולי אני אגיד מה אני לא, אני לא יועץ אירגוני. אני לא מחליף את השיווק או המכירות. לא מתכנת את האתר ולא עוסק בקידום SEO.

אז מה כן?
אני כן מנצל את הידע שלי בסטטיסטיקה, בתכנות, בבסיסי נתונים, בכלי תוכנה כמו Google Analytics, בבניית דוחות ולוחות מחוונים (dashboards), בניתוח נתונים... את כל זה כדי לתת לעסקים וחברות מידע על תעבורת האינטרנט שלהם, על חוויית המשתמשים, על מחוללי ההכנסות השונים, הקמפיינים השונים, ערוצי ההפצה...

בהההה, שוב זה נשמע משעמם.

טוב, אז אולי ככה - אני מנפנף בידיים, כותב מספרים על הנייר ומציג גרפים תלת מימדיים. באורח פלא זה עוזר לחברות למקד את השיווק ולהרוויח יותר על ההשקעה.

אני אכתוב את זה בכרטיס הביקור : יובל כרמי - מנפנף.

ניוזלטר בקלות ובחינם בחסות גוגל

אחד הדברים שאתר צריך כדי לשמור על הקשר עם הגולשים הוא ניוזלטר - דיוור במייל שנשלח מהאתר אחת לתקופה. לדיוור כזה יש תכונות משלימות שהאתר מתקשה לספק. יתרונו העיקרי הוא בכך שהגולש מקבל את המידע אליו ולא צריך לזכור להכנס לאתר כדי להתעדכן. ישנם לא מעט אתרים שהגולשים מעוניינים לעקוב אחריהם ולקבל את תמצית החידושים והכתבות. לא כל הגולשים מתוחכמים מספיק בכדי לנהל מעקב RSS אבל לכולם יש אימייל.

אבל יצירת ניוזלטר מציבה מספר בעיות:
1. בעיות קידוד - לא רק שצריך לתהיות תואמים לכל הדפדפנים, צריך להיות תואמים גם לתוכנות מייל ולשירותי מייל שונים.
2. ועוד בעברית!!!
3. ועם מסנן תמונות עובד או מופסק...
4. ולאפשר למשתמש להרשם ולבטל רישום בקלות...
5. ושהמשלוח לא יוגדר על ידי מערכות שונות כספאם וישלח כולו לפח!

כל זה מציב בעיות קשות שגורמות לכך שאנשים משתמשים בשירותים של חברות דיוור כדי לנהל את המערכת.

למרבה המזל ... יש פתרונות נוספים.

הפתרון הקשה הוא להתקין מערכת למשלוח וניהול רשימות תפוצה - למשל phpList. זה לא הכי קל אבל אם יש לכם מתכנתים טובים, תסתדרו.

הפתרון הקל הוא כמובן... גוגל!
(-:

לגוגל יש שירות בשם feedBurner. השירות הזה נועד למעשה לנהל הפצה ב RSS. (למתקשים - הפצת תכנים בפורמט מיוחד שמייצר תאימות מירבית עם תוכנות ובין אתרים). אחד היתרונות המוסווים של השירות הוא האפשרות להרשם לעידכונים במייל.
כלומר, feedBurner יכול להפוך ערוץ RSS לניוזלטר.

איך עושים את זה - ראשית, יוצרים באתר שלכם מקום ובו התכנים שהם הניוזלטר (אתם צריכים את זה בכל מקרה). את האגף הזה מייצאים כערוץ RSS (כל מתכנת סביר יודע איך). הניוזלטר צריך להיות מקודד נכון לעברית (רמת תכנות בסיסית של HTML). מרגע זה, כל ניוזלטר חדש מופיע מיד גם בערוץ ה RSS המדובר.
ב feedBurner מקשרים את הערוץ החדש ומאפשרים את הקבלה של עידכונים במייל (תחטטו קצת, זה לא מסובך). בסופו של דבר תקבלו טופס הרשמה להטמעה באתר. כל מי שירשם בטופס יקבל מאותו הרגע את העדכונים שלכם כניוזלטר.

יתרונות:
1. חינם.
2. עוקף כל מנגנון סינון ספאם - המשלוח מבוצע למעשה על ידי גוגל.
3. לא דורש תכנות מורכב ומאפשר לאנשים לבטל הרשמה על פי חוק הספאם.
4. תואם את כל הדפדפנים וקוראי הדואר.
5. מאובטח לגמרי.
6. חינם (היה כבר? טוב אז שוב)

חסרונות:
1. אינו קשור לטופס ההרשמה לאתר, זו הרשמה נפרדת בטופס נפרד.
2. אתם לא יכולים לטעון אליו רשימה. המשתמש צריך להרשם בעצמו.

ועכשיו דוגמה:
כרגיל את הנסיונות שלי אני עושה על אתר Saf. הניוזלטר נמצאים באגף הזה. טופס ההרשמה מצד שמאל וערוץ ה RSS הוא כאן. אתם יכולים לראות איך המערכת בנויה וכמה גליונות ישנים.

* המלצה קטנה לסיום - אל תשלחו את התוכן עצמו למנויים. זה יותר מדי ארוך למייל. שלחו במקום זאת את התקציר וטיזר קצר לכל ידיעה ותרוויחו גם את כניסתם של הקוראים אל האתר.

גוגל לוקח אתכם לסרט

אני לא יודע מתי בדיוק זה קרה בדיוק, אבל היום הבחנתי שגוגל הוסיפו את המנוע שלהם לחיפוש סרטים גם לארץ. לכאורה, זה שינוי מאד נוח עבור קהל הצרכנים אבל למעשה יש כאן מגמה שצריך לשים לב אליה - גוגל מוציא את המידע מתוך האתר ומציג אותו אצלו מבלי להפנות אפילו למקור.



חיפוש בגוגל כללי

אז למי זה טוב, למי זה רע ואיך זה בדיוק פועל - גוגל מחפש סרטים.



אם נתחיל בחיפוש רגיל על "הארי פוטר" נראה מעכשיו גם סימון של הסרטים המציגים כעת.
קליק על אחד מהם ואנחנו מועברים לדף חיפוש מיוחד ובו כל המקומות ומועדי ההקרנות של הסרט.




למי זה טוב?
זה טוב לנו הצופים. קל יותר לחפש סרטים ולהבין איפה הם מוצגים - לפי שם הסרט, לפי בתי קולנוע וכדומה.


חיפוש בגוגל סרטים



זה טוב לבתי הקולנוע הקטנים - הם מוצגים בפריסה נוחה יחד עם הגדולים.

למי זה רע?

לאתרים שמציגים נתונים על סרטים ומוכרים כרטיסים. גוגל מפתה את הגולשים לא להכנס לאתרים האלה. מרחיק את הגולשים מנקדת המכירה.

ומה עוד?

גוגל ממשיכים פה מגמה של הוצאת הנתונים מתוך האתרים וההצגתם בתוך מנוע החיפוש. האינטרס ברור, המטרה ברורה. במקום לשלוח אותנו לדף ולהגיד "התשובה נמצאת פה איפשהו", הם מציגים את התשובה עצמה.

מי שנדפק מכל העניין הוא האתרים שעד עכשיו הרוויחו מהגולשים. זה קרה כבר באתרי העיתונות כשגוגל משכה החוצה את המידע ל google news, זה קורה באתרי השוואת המחירים והמתכונים וכעת גם בנוגע לסרטים.

שימו לב שהאינטרס של גוגל זהה לאינטרס של הגולשים ולאינטרס של המוכרים עצמם (סרטים או כל מוצר אחר). אלה הם רק האתרים המתווכים שנדפקים מזה.

כפירה באלוהי הקידום בגוגל

בזמן האחרון עולות לי לא מעט מחשבות כפירה נוראיות בגדול מכולם - גוגל. אני עוסק באינטרנט בכל הרמות, מכתיבת תוכן, דרך קידוד, קידום ועד ניתוחי התנהגות... מבלוגים ופייסבוק דרך יוטיוב ועד מודעות גוגל ורשתות שותפים... ובכל הזמן הזה הולכת ומתגבשת אצלי הבנה שמשהו בסיסי בדרך בה עובדים מקדמי האתרים אינו נכון לעסקים רבים.

אני אסביר...

בואו נחשוב רגע על שוק שפועל טוב ברשת, שוק הצימרים. הלקוחות בשוק הזה מחפשים את המידע בעיקר באינטרנט, הם רוצים תמונות וסרטים, הם רוצים המלצות. מחיר המוצר מתאים לאינטרנט: לא יקר מדי - כך שעסקאות נסגרות טלפונית או ברשת, לא זול מדי - כך שיש מרווח לעמלות או פרסום.

מכל הסיבות האלה השוק מוצף.

עכשיו בואו נסתכל בעל צימר: יש לו מוצר שהוא צריך למכור. לכאורה הוא צריך לנסות להיות במקום הראשון בגוגל אבל מבט מהיר מגלה לו שאין לו סיכוי. אפילו על חיפושי "זנב ארוך" הוא בבעיה. אם הוא יקח מקדמי אתרים, גם המתחרים יקחו. כל דבר שהוא יעשה יעשו גם האחרים. כולם רצים ומתאמצים ונרשמים לכל האינדקסים ובסופו של דבר, מלבד לשלם עוד ועוד, כולם באותו המקום.

הבעיה נובעת מכך שיש רק מקום אחד ב"מקום ראשון בגוגל". זו בעיה שפעם לא הייתה קיימת. דמיינו שיש רק סופרמרקט אחד בעולם ובו ימכרו הרבה סוגים של גבינות, אבל רק אחת על המדף הראשי במקום נוח והאחרות אי שם במחסן מאחור. תגיע אליהן רק אם תדע מה לבקש.

זה מבוי סתום. כל פתרון שתציעו בכיוון של קידום עסק יפול בגלל העתקה.

אבל יש גישה אחרת שתמשיך לעבוד תמיד והיא לא קשורה לקידום אלא לשיווק הקלאסי - בניית מותג. זה נכון שאף פעם לא תהיו הגבינה הראשונה במדף אבל אם תצליחו להטמיע את המותג שלכם אצל הלקוחות, הם כבר יבקשו אותו ויגיעו אליכם למרות שאתם אי שם מאחור.

אתם יכולים למצוא לכך די הרבה דוגמאות באינטרנט, למשל חברות "טמבור" ו"נירלט".

גנב! גנב!

לפני כמה ימים פרצו לנו לבית. נכנסו דרך החלון וגנבו את הטלפונים הניידים, הארנק שלי ומחשב נייד (עם התיק האדום המדהים שלו). גיליתי את זה בשש בבוקר כשקמתי וירדתי לקומה התחתונה - השולחן ריק, החלון פתוח... לקח כמה דקות לסרוק את הקומה ולגלות שזה כל מה שלקחו. בסך הכל, לא נורא. טלפונים זה רק נזק כספי, ארנק זה רק חצי יום של ריצות להוצאת תעודות וכרטיס אשראי, ומחשב... מחשב זה רק קופסה. אין בו כלום.

אני מניח שהסיבה שיכולתי להרשות לעצמי לא להתרגש היא כי אני ערוך לזה. מרבית האנשים מחזיקים על המחשב שלהם מסמכים, חומרים, עבודות.... אני מחזיק בו רק את הדברים המיידיים. בסך הכל הפסדתי כמה שעות עבודה שנמחקו. הסיבה שאני עושה את זה היא כמובן לא נגד גניבה (אם כי זה מועיל). הסיבה היא שמחשב יכול להתקלקל בקלות, ללכת לאיבוד, להמחק או להתחשמל. להחזיק מידע בלעדית על מחשב עבודה אחד זה פשוט להזמין צרות.

לגבות מחשב כיום זה משהו מאד פשוט. אני למשל שולח לעצמי את הדברים במייל. ככה נשאר לי עותק שלהם בגוגל. ברגע שגיליתי את הגניבה שיניתי סיסמאות לגוגל ופייסבוק וזהו. כל המידע נשאר ברשותי.

אז אני ממליץ לכולם לבדוק את עצמם. אם ברגע זה המחשב שלכם יעלם, יגנב, ימות... כמה ימי עבודה תפסידו? האם יהיה חומר חיוני שיעלם לנצח?

משהו חדש

לא כתבתי בבלוג הזה כבר הרבה זמן והתירוצים הם הרגילים שכולם נותנים - לא היה לי זמן, לא היה לי משהו מסעיר לספר, נשבר לי השפיץ של העיפרון...

אבל האמת היא שהיה לי זמן והרבה מה לספר ופשוט לא החלטתי אם לשתף וכמה.

אז הנה מה שאני מתחיל לגלות עכשיו - יש לי רעיון לסטארטאפ חדש. אולי נכון יותר להגיד "אני מתחיל סטארטאפ חדש".

על הרעיון עצמו אני לא יכול לפרט מטעמים מובנים אבל אני אספר על מה קרה מאז שהוא עלה ועד עכשיו. אני אגיד רק שהרעיון עוסק בשירות לעסקים קטנים ובינוניים.

אוקי, אז ככה.

קודם כל כתבתי תוכנית עיסקית, כרגיל. ואז מחקתי אותה ושיכתבתי אותה בערך חמש פעמים במשך חודשיים. למרבה הפלא, למרות התעמקות ומחקר מקיף יותר באינטרנט אחרי השירות שאני רוצה לבנות, התוכנית החזיקה מעמד.

אחרי זה נתתי לתוכנית לנוח חודש. רציתי לראות אם היא עדיין תמצא חן בעיני כשההתאהבות תחלוף. עבר חודש, חקרתי עוד וליטשתי ו... עדיין מחזיקה מעמד. בשלב הזה רציתי לשמוע דעות של אנשים אחרים ואולי להתחיל מהלך של גיוס. דיברתי עם חבר שדיבר עם חבר שהעביר לחבר אחר ובסופו של דבר מצאתי את עצמי שולח את התוכנית ככה (בעברית עדיין) ל Carmel Ventures.
עכשיו, אני יודע ישר מה אתם חושבים, זה בדיוק מה שאני חשבתי "כרמל, אתה השתגעת?!?  הם היעד המועדף של הגיוס השני, תגיד אתה מפגר?!? הם לא ישקיעו ברעיון טרום seed!"

כדי שלא תהיו במתח, זה נכון. הם לא השקיעו בי.

אבל הדברים התגלגלו ובמפתיע התוכנית עניינה אותם מספיק בשביל לדבר איתי ולקבוע איתי פגישה. לי זה היה מעולה, הנה אני יושב עם המקצוענים שלא ירחמו עלי בשיט ונעשה בריינסטורמינג. וזה בדיוק מה שקרה. נפגשנו, ישבו שם שני חברה מאד מקצוענים שעלו מיד על כל הנקודות הרגישות והבעיתיות והתקיפו את התוכנית כמו שצריך.

את מרבית הבעיות איתרתי עוד קודם ולכן הצגתי את המהלכים שאצטרך לבצע כדי להתמודד איתן. הם הסכימו איתי לניתוח ולהתמודדות. על נושא אחד הם העירו את עיני ועל נושא שני הם חלקו על הגישה לשוק ולתמחור. אני לא בטוח שהם צודקים אבל החלטתי לפעול על פי ההנחות המחמירות יותר שלהם דווקא. מכסימום אופתע לטובה.

נפרדנו בלחיצת ידיים ובחיוך. הם אמרו את מה שידעתי ("אנחנו לא משקיעים בשלב כזה") והוסיפו עוד בונוס מדהים "אם תעמוד ביעד הזה והזה - דבר איתנו שוב. זה מעניין אותנו." היעד שהם הגדירו היה בדיוק מה שהגדרתי לסיום שלב 1 לפני הגיוס השני. הם לא ידעו את זה כי הפרזנטציה לא כללה את הנתונים המפורטים האלה כך שמבחינתי זה היה חיזוק מאד משמעותי.

חזרתי הבייתה, הכנתי שוב שיעורי בית ועכשיו אני מול דילמה - יש שתי דרכים לממש כזה סטארטאפ:
הראשונה, הדרך הרגילה: אנג'ל לסבב ראשון (850 אלף דולר), קרן לגיוס שני (שני מליון דולר) ויאללה באלגן.
השניה - לבד: להתחיל בקטן, לגדול מאד מאד לאט, להוסיף עוד חתיכה ועוד מתכנת, להרוויח מעט מאד אבל להיות עם לקוחות כבר מהחודש השלישי.

בשתי הדרכים יש סיכון. בדרך הראשונה יש סיכוי להתקע בלי מספיק כסף. יש התחייבות מראש למהלך גדול ששורף תקציב מהר. כבר היה לי סטארטאפ שגייסתי לו מליון דולר ואחרי שנה, כשלא הצלחנו בגיוס שני בגלל שכל השוק התרסק (2000), החברה נסגרה.
בדרך השנייה הסיכון הוא שמאחר ומדובר במהלך מאד ארוך, מאד, מישהו עם יותר כסף יחתוך אותך בסיבוב.

אז עכשיו אני מנסה למצוא דרך ביניים. מנסה לחשוב על מהלך שיתן לי יותר זמן בפחות כסף ממה שרציתי לגייס במקור. אולי חבירה לגוף פיתוח שיקח על עצמו חלק מהעלויות, אולי חבירה לשחקן אחר אליו רציתי לחבור בשלב מאורח יותר... נראה.

תאחלו לי בהצלחה.
(-: