בוא נרוץ ונתפוס מקום בגוגל

מטעמי סודיות ואי נעימות אני שומר את השמות חסויים.

לקוח שלנו שכר שירותי SEO מיועץ. מאחר והאתר שלו עדיין לא מוכן, היועץ אמר לו לשים כבר עכשיו מספר דפים סטטים בכתובות בהם יהיה האתר ולהתחיל מהלך של קידום מול גוגל. העצה מבוססת על הידיעה שגוגל נותן ציון גבוה יותר לאתרים עם ותק.
"בוא נרוץ ונתפוס מקום בגוגל, ככה כשהאתר יעלה לאוויר הוא כבר יופיע ברישומי החיפוש במקום גבוה."

נשמע הגיוני בשמיעה ראשונה אבל זאת העצה הכי אידיוטית ששמעתי לאחרונה. זה לא סוד שאני חושב שמקצוע קידום האתרים הולך לעבור מהפיכה וכמעט להמחק. זה לא סוד שאני, כמי שמחשיב את עצמו מקצוען בתחום האינטרנט, גם מייחל לניקיון הזה, לרגע שבו כל הקידומים המוזרים שנעשים היום יעלמו ואנחנו נישאר בעיקר עם "בנה אתר מעניין, כתוב נכון, בנה את הדפים בצורה קריאה".

אבל לפני שאני גולש להשמצות, הסבר פשוט למה העצה של "בוא נתפוס מקום" יכולה להיות עצה מזיקה. אף אחד לא יודע איך בדיוק עובד מנגנון האינדוקס והדרוג של גוגל. הם גם משנים אותו כל הזמן (למשל המשקל הניתן לקישורים מאתרים חיצוניים הולך ויורד לאחרונה). למרות זאת ישנן מספר מסקנות שהגיעו אליהן אנשים שניתחו את רשימת התוצאות:

1. גוגל משתמש בתהליך המכונה "ארגז חול". בכדי לבדוק אתרים חדשים, גוגל נוטה בתחילה להכניס אותם במקום גבוה יחסית עבור מונח חיפוש מסויים. מאחר וגוגל עוקב אחרי היציאות לתוצאות השונות, הם מקבלים את מספר האנשים שלחצו על הקישור. אחרי שאתר מוצב בארגז החול, מתקבל הניקוד הראשוני שלו על פי תגובות הגולשים והוא מועבר למקום נכון יותר (בדרך כלל, במידה ומונח החיפוש מבוקש, זה יהיה בסביבות עמוד 3 ומטה).
2. גוגל עוקב אחרי תנועה של אנשים שחוזרים אל רשימת החיפוש ב back. אם מישהו יצא מהחיפוש לתוצאה מסוימת וחזר לדף החיפוש תוך זמן קצר, זאת הרי הצבעת אי אמון במקום אליו הגיע.

נחזור עכשיו לעצה שקיבל הלקוח - במקום האתר שלו מוצבים כמה דפים סטאטים בהם כתוב שעוד מעט יהיה פה... יש בהם מלל שנתפס טוב ומנוסח נכון, יש אליהם הפניה מכל מני מקומות ברשת אבל(!) אין בהם שום דבר שבאמת ישאיר את הגולש באתר. האתר הרי עוד לא מוכן.

הלקוח הפסיד את כל מהלך "ארגז החול", גוגל הבין שכל גולש שנכנס לאתר הזה יוצא תוך כמה שניות, התנהלה הצבעת אי אמון גורפת של כל הגולשים והאתר, אחרי כמה שבועות במקום גבוה מאד, עף אל קרקעית עמוד 15.

...ועכשיו לך ותתחיל לטפס משם כשיהיה לך תוכן ששווה משהו.

מנגנון טפסים וסקרים של... Google

גוגל יצאו והרחיבו את הגליון האלקטרוני שלהם ב Google Docs והוסיפו לו אפשרות הזנה דרך טופס. התוספת הזו נותנת לנו אפשרות לבנות בקלות טפסים למשוב, לסקרים, ואפילו אפשרות לשלב את הטפסים לדפי אינטרנט או לשלוח אותם במייל.

הנה, זו דוגמה לטופס של גוגל שמוטמע בדף.


המנגנון המופעל דרך Google Docs יוצר בו גליון אלקטרוני עם כל התשובות.

אפשר לקבל ולשלוח לאנשים את הטופס ללא מעטפת של דף. זה נראה כך :טופס בדף עצמאי.

לגבי תצוגת התוצאות, את זה אפשר לראות כאן: דוגמה לתוצאות.

ביקורת:
לדעתי זה מלא באגים עדיין, זה לא עובד נכון עם עברית וכבר מזמן לא ראיתי משהו כזה רשלני שגוגל מוציאים.
...אבל זה יתוקן וכרגיל נמצא את עצמנו משתמשים גם בזה בלי למצמץ פעמיים.

knol נגד wikipedia

ולפעמים מגיע הרגע שבא לך גם לרדת קצת על גוגל... לגוגל יש הרבה פרויקטים במקביל. לא כל הפרויקטים התרוממו והצליחו, אלה שכן הצליחו לקחו אותה קדימה.

אז הפעם מתחשק לי לסקור פרויקט לא ישן במיוחד אבל גם לא מצליח (לפחות עד כה) - Knol, הנסיון של גוגל לבנות תחרות לויקיפדיה. האמת היא שנראה שלגוגל נמאס להפנות את כל הגולשים לויקיפדיה כל הזמן. אפשר לשמוע את המחשבות עד לפה - "איך זה יכול להיות שכולם הולכים לשם ואנחנו לא מרוויחים מזה אגורה? אם רק היו משלבים שם פרסומות גוגל היינו משחקים אותה בענק."

אז גוגל החליטו שהם יכולים לבנות מאגר ש know it all ובנו את knol.

ועכשיו, אחרי שגמרתי לקפוץ למסקנות לא מבוססות ולהשמיץ, הגיע הזמן להסתכל אוביקטיבית על ההבדל בין המערכות. אולי גם נוכל ללמוד מכל זה משהו.

ראשית השוואה - זה מה שקורה כשמחפשים מישהו בשתי המערכות, זאת התוצאה של knol בחיפוש אחרי ג'ורג' בוש , וזאת התוצאה מויקיפדיה - ג'ורג' בוש . ההבדל הראשון ברור - בויקיפדיה יש רק ערך אחד ובקנול יש רשימה של ערכים, למעשה מאמרים. ויקיפדיה מאפשרת רק ערך אחד לכל מונח, ערך אחד שנכתב על ידי הרבה גולשים. בקנול יש מספר ערכים כשלכל אחד מהם כותב יחיד.

אז מה זה אומר?
קנול באו וניסו לחפות על נקודת החולשה של ויקיפדיה - איכות החומר שווה לאיכות הכותבים. מאחר ואף אחד לא מפקח על הכותבים, ברור שיהיו שם שטויות. ידועים מקרים של ונדליזם והכנסה של ויכוחים פוליטים לערכים בויקיפדיה. בקנול זה לא יקרה כי לא רק שלערכים יש כותב מזוהה, יש גם סימון של גולשים והצבעה על איכות התוכן הכתוב.
אבל המחיר שקנול משלמת הוא עצום - אין ערך אחד מוחלט. בויקיפדיה יש ויהיה רק ערך אחד שמתאר את ג'ורג' בוש. הערך הזה ישמר תמיד באותה כתובת ויתעדכן. יהיה כתוב בו מי הנשיא שהחליף אותו, יהיה כתוב בו מתי הוא מת (כשזה יקרה). אם אנחנו בדפים אחרים ברשת רוצים להפנות אל מקור אמין ורלוונטי ומעודכן - זה הדף היחיד שישמור על כך.

לטעמי החסרון של knol גדול כל כך שאין סיכוי שהם יחליפו אי פעם את ויקיפדיה. לכל היותר זה יהיה מחסן של מאמרים אקדמיים, רוב הסיכויים שזה יהיה מחסן של מקדמי אתרים או מקדמי דיעות.

וזה עוד בלי לספור לרגע את היתרון שיש לויקיפדיה ביחסי ציבור כארגון חופשי ללא מטרת רווח, כמקום שממנו ניתן לצטט ולהעתיק בלי להסתכן בתביעה, כמקום נטול פרסומות וללא מגבלה של זכויות יוצרים.

טעינת והצגת וידאו באתרי אינטרנט

YouTube יצאה עם ממשק API חדש.מעכשיו אנחנו יכולים לעשות באתרים שאנחנו מפתחים הרבה יותר מאשר רק להציג וידאו.

כולם מכירים את האפשרות להטמיע תכני וידאו מ YouTube, זה קל, זה פשוט. כל מה שצריך לעשות זה להכנס לוידאו ולהעתיק את קוד ההטמעה. Copy - Paste ויש לך חלון וידאו באתר. הנה, פה בתחתית הפוסט עשיתי את זה בשניה וחצי.

מה שאנשים מכירים פחות הוא את ממשק ה API של יוטיוב. כרגיל אצל חברה שנרכשה על ידי גוגל, תוך זמן קצר יוצא ממשק API המאפשר לשלב את התכונות של המוצר בכל אתר אינטרנט פרטי. הממשק החדש מאפשר לאתרי אינטרנט לבנות ממשק וידאו מלא. כלומר מלבד הצגה של וידאו גם אפשרות טעינה, חיפוש וכדומה.

איחסון הוידאו וההזרמה שלו נעשים על ידי יוטיוב אבל הטעינה והצפיה נראים לגולש כאילו הם נעשים באתר הפרטי.

ואם זה לא מספיק, קיבלנו עוד בונוס, את הוידאו שגולשים מעלים לאתר אפשר למצוא גם דרך YouTube. למה זה טוב? זה מעולה כי אנחנו יכולים ככה גם למשוך גולשים אלינו משם.

להנחיות שילוב בקוד ה API של YouTube.

דוגמה להטמעת וידאו (יפה המסגרת הכתומה שבחרתי?)
סרטון מיוטיוב שמסביר איך משתמשים ב API בשפת PHP בכדי להתממשק ולטעון סרטים ישירות אליהם.

מפות באתר אינטרנט

בשקט בשקט הוסבה מערכת Google Maps גם לעברית.
זה אולי נראה כמו משהו שולי ("למי אכפת? אז לגוגל יש עוד צעצוע") אבל האמת היא שגוגל נותנים לנו אפשרות לשלב את המפות האלה גם באתרים שלנו... וחינם.

הנה דוגמה לשילוב כזה: מפת גוגל עם כתובת המשרד שלנו.




גוגל מאפשרים לנו לשתול מפות כאלה גם באתרים דינמיים. כלומר ליצור את ההפניות על גבי המפות דרך בסיס הנתונים ולא בצורה קבועה כפי שעשיתי כאן. למשל מפות כאלה.

המשמעות ברורה, כל אתר המכיל כיום מידע מבוסס מיקום בצורת כתובת, יכול מיידית ליצור לעצמו גם מפות.

למה לעזאזל גוגל פיתחו את הדפדפן החדש?

גוגל זה עסק של פרסומות, גוגל זה מנוע חיפוש, גוגל לא מרוויחים כלום מיצירת דפדפן... או שכן? למה פתאום לפתח דפדפן?

אני בודק את מנועי החיפוש האחרים לא מעט, זאת העבודה שלי. אני מנהל פרויקטים בחברת קוד אואזיס. מנוע החיפוש של גוגל מצליח כי הוא מצויין. הוא מצויין כי מזה הם עושים את הכסף. הוא מצויין כי הם לא מפסיקים לשפר אותו. הסיבה שהתרגלנו אליו היא כי למרות כל השיפורים הם השאירו את הממשק בדיוק אותו דבר. הממשק הכי ידידותי שיש.

אם רוצים להבין את סיבה לדפדפן, לפיקאסה ולכל השאר, צריך לחשוב מה זה תורם לעסק העיקרי שלהם - פרסומות מפולחות על פי רלוונטיות למידע.

לעסק של גוגל יש כרגע רק שני איומים, אחד קטן ואחד ענק:
האיום הקטן - מיקרוסופט. הם מתחרה שמפתח אפליקציות דומות אבל לא מתחרה על הפרסום... עדיין.
האיום הגדול...הנה דוגמה: זה מה שמוצאים כשמחפשים בגוגל מצלמה.
זה נראה הסדר הנכון של התוצאות? אם הייתם עושים מיון ידני של תוצאות לפי חשיבות זה מה שהייתם בוחרים?

לא!



האיום הגדול על גוגל הוא אנשי ה SEO, הם מטים את התוצאות ודופקים את האיכות של האינדקס. האיכות של האינדקס היא האיכות של גוגל. לא פחות.

אם אני הייתי גוגל הייתי מנסה להבין מה אנשים באמת רוצים לקרוא. הייתי מת שאנשים ידווחו לי לאיזה דפים הם נכנסים ומה הם עושים בהם. לא רק דיווח מהרשימה של גוגל, דיווח רוחבי כל הזמן. הייתי אוסף עבורם את המועדפים שלהם, אוסף מידע סטטיסטי... הכל!
הייתי בונה עבורם דפדפן ובהמשך מציע להם כלים לשמור מועדפים על הרשת (כמו בסרגל גוגל). הייתי מבקש מהם לאפשר לי לעקוב אחרי תבניות הגלישה שלי (כמו שהם עושים כבר). הייתי מציע להם השלמה של כתובות ה URL והשלמה של מונחי החיפוש (מעניין, תכונות מופלאות שמשמעותן משלוח מידע לשרת).
נראה לכם מוזר? נראה קונספירטיבי? הייתי מציע לכם לבדוק את צורת ההתקנה של הדפדפן. ההתקנה אישית למשתמש, לא למחשב. אם יש לכם שלושה משתמשים שונים על המחשב, יהיו להם שלוש התקנות מזוהות. זאת אחת התוכנות היחידות שמתעקשות על התקנה אישית.

אז למה גוגל פיתחו דפדפן? פשוט כדי לשפר את האינדקס.

אישית, מבחינתי כצרכן - אני אוהב את זה. מצידי יכולים כל שומרי הפרטיות להשתמש במה שהם רוצים. אם יש כלי שעוזר לנפות את הזבל שאנשי ה SEO דחפו לנו במורד הגרון - מעולה. אני בעד אתרי תוכן אמיתי.

על גוגלך תלך וקבצי פלאש תאכל

מחלקת הזוחלים של Google החליטו לשתף פעולה עם Adobe וסוף סוף לשפר את רובוט הסריקה שלהם על פי קול ההמון: "על גוגלך תלך וקבצי פלאש תאכל!"



אם המשפט הקצר הקודם לא ברור, להלן ההסבר:
מנועי החיפוש סוקרים את הרשת בעזרת תוכנות המכונות "זחלנים" או "Spiders". התוכנות האלה עוברות על דפי האינטרנט ומדווחות בחזרה למנוע החיפוש מה יש בדפים. מנועי החיפוש שומרים את הכל בצורה מתוחכמת של אינדקסים בהם לכל תוצאה יש ציון על פי מילות החיפוש. כשאנחנו נכנסים לגוגל ומקלידים מילה, התוצאות נשלפות ממאגר של תוצאות שכבר מוכן.


אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שהזחלנים מסוגלים לקרוא טקסט, רק טקסט. באתרי האינטרנט אנחנו משתמשים בתמונות, בתפריטי Java ובקבצי Adobe Flash. את כל אלה הרובוטים לא מבינים.

לגבי תמונות, יש למתכנתים דרך להסביר לגוגל מה יש בתמונה, תאור קצר.
לגבי קבצי Java הדבר תלוי מאד במתכנתים ובדרך שהם כותבים.
ולגבי קבצי Flash - סוף סוף Google מתמודדים איתם.


מה הזחלן של גוגל מבין בקבצי פלאש?
הזחלן מבין תוכן טקסטואלי מכל הסוגים, הזחלן מבין גדג'טים, כפתורים, תפריטים. הזחלן מבין קישורי URL אליהם מפנה הפלאש.

מה הזחלן לא מבין?
תמונות בקבצי פלאש, תפריטים שבנויים מתמונות, קטעי וידאו...
וגם (שימו לב!!!)
גוגל לא מבצע פקודות Java המוטמעות בקבצי ה Flash.
גוגל לא מאנדקס תוכן שנטען על ידי הפלאש כחלק מהדף (למשל קבצי XML).
והכי גרוע - גוגל לא מאנדקס עברית מקבצי פלאש וגם לא ערבית.

רוצים עוד מידע? קראו את המאמר הרשמי של גוגל על סריקת תכני פלאש

מי בכלל צריך אתר אינטרנט? למה זה טוב?

אולי השאלה נשמעת קצת אידיוטית אבל לא כל עסק צריך אתר. השאלה היא איך מחפשים אותו ואיך מגיעים אליו הלקוחות.

ישנם עסקים מבוססי מיקום, למשל המכולת השכונתית. לעסקים כאלה הלקוח מגיע כי הוא נמצע לידם. אין להם שום צורך בפרסום, קהל הלקוחות הפוטנציאלי מכיר אותם והם מכירים אותו.

לעומת המכולת השכונתית ישנם עסקים קטנים רבים שצריכים אתר לנוכחות ברשת, לדוגמה אדריכלים. צריך לשים לב שאף אחד לא יבחר אדריכל על סמך אתר האינטרנט שלו. בחירה של אדריכל נעשית בהמלצה של חברים, של לקוחות קודמים. הסיבה העיקרית לאדריכלים להחזיק אתר ברשת היא שהרשת משמשת אותנו כיום כמדריך טלפונים. למרות שלא נחליט כך על האדם שיעצב עבורנו את הבית, בהחלט נצפה למצוא את הטלפון שלו ותמונות של פרויקטים שלו דרך גוגל. עסקים קטנים כאלה צריכים בסך הכל להיות נוכחים. אין להם צורך בקידום מיוחד או בפרסום ענק. הם מיועדים ללקוחות פוטנציאלים שמחפשים בצורה ממוקדת את העסק. מה שהיה בעבר "דפי זהב" הפך כיום ל"חפש אותי בגוגל".

הבעיה של עסקים קטנים כאלה היא שעלות הקמה של אתר סביר תעמוד על... נגיד שבעת אלפים שקל.
כן, אפשר פחות אם לוקחים שירות כמו של "דפי זהב" והם בונים עבורך את הדפים. אפשר עוד פחות אם לוקחים איזה ילד ובונים הכל בצורה סטאטית, ללא יכולות עדכון ושינוי.

אבל אפשר עוד הרבה פחות, אפשר לקבל אתר אינטרנט בחינם לגמרי אם לוקחים מערכת פתוחה של בלוגים.

יש הבדל עקרוני בין בלוג לבין אתר סטנדרטי אבל ניתן לפצות עליו. אני אפרט על ההבדל הזה בכתבה נוספת ועד אז אפנה אתכם לציירת בשם "אילת צין" שעבורה הגדרתי שני בלוגים כאתרים בעברית ובאנגלית:
במוזה - אילת צין
Eilat Tzin - Bamuza
האתרים האלה לא עלו לה אגורה. לא העיצוב (שלה), לא בנייה ולא איחסון. הכל חינם והיא יכולה לשנות אותם מתי שהיא רוצה.

ואיך האתר שלך נראה על דפדפן אחר?

אחרי שיצרתם אתר חדש ויפה, וסידרתם את כל הסגנונות, תמיד צריך לבדוק את עיצוב האתר על כל הדפדפנים המתאימים... טוב, אולי לא כולם אבל הנפוצים - אקספלורר, פיירפוקס. אני ממליץ לכסות לפחות את הדפדפנים הבאים:

Microsoft Internet Explorer 6
Microsoft Internet Explorer 7
FireFox 1.5
Firefox 2
Firefox 3

למרבה הצער לא כל אחד מהנ"ל יפענח את סגנונות האתר באותו אופן ועלולות להיות תקלות מביכות כשהמבנה של האתר כולו עלול להשתבש. ישנם דפדפנים נוספים אבל תאימות לדפדפנים ברשימה תכסה את רוב הגולשים שלכם נכון להיום (יותר מ 99% מהגולשים הישראלים בכל אופן).

למרבה המזל גם כאן יש לנו כלי חינמי שיכול לעזור:
בדיקת תאימות דפדפנים
אתם נכנסים לאתר הזה, מכניסים את כתובת ה URL שלכם, קובעים לאיזה דפדפנים אתם רוצים את הבדיקה ו... מקבלים מיד תמונות מסך מכל אחד מהדפדפנים האלה. אפשר להוריד את תמונות המסך למחשב, אפשר לדפדף בניהן ולהגדיל אותן.



אחלה כלי וחינם.

נאמנות קהילה ברשת, ניתוח תנועה וזנבות ארוכים

ניתוח תנועה באתר הוא דבר שצריך לעשות אחת לחודש לפחות. לא מספיק לראות כמה נכנסו ולשמוח (או לבכות), צריך להבין למה הם באו, האם קיבלו את מה שרצו ואיך אפשר להביא עוד.

הכלי הנפוץ ביותר לניתוח אתרים הוא גוגל אנליטיקס. כמו רוב הדברים הטובים, הוא בחינם. הסיבות שאני אוהב את הכלי הזה הן רבות אבל אחת מהן היא רמת האמינות שלו. ברשת קיימים מספר כלים וחלקם סופרים בטעות גם "רובוטים", כלומר סופרים כניסות של מנועי חיפוש כאילו היו גולשים אמיתיים באתר.
החיסרון של אנליטיקס הוא במהירות התגובה שלו. במידה וגולש נכנס לדף עמוס ויוצא במהירות, לפני שהדף נטען לחלוטין, אנליטיקס עשוי לא לספור אותו כלל. לי אישית זה לא מפריע כי מעניינים אותי יותר הנתונים כסטטיסטיקה לקידום מאשר לדעת בדיוק כמה דפים ראו. אפילו אם יש לכלי סטייה קבועה של 15% כלפי מטה במספר הדפים הנצפים, זה עדיין מעולה מבחינתי.

הכלי נותן הרבה מאד אפשרויות ניתוח אבל האמת היא שחייבים להבין את המשמעויות מעבר לכל הגרפים.

אציג כאן דוגמה מהאתר שאני מפעיל, אתר שהוא ספריה לאדריכלים בשם saf.

הניתוח מתחיל במבט על חלוקת הגולשים. כפי שניתן לראות, מדובר באתר קהילתי. כמות הגולשים החוזרים אליו גבוהה יחסית. מצד שני יש בו די הרבה גולשים חדשים, כך שנראה שהוא גם מקודם לא רע.



הגרף השני עליו נסתכל מציג שתי נקודות מעניינות להתיחסות. גרף זה אומר לנו כמה גולשים הגיעו מגוגל ומה הם חיפשו.
הנקודה הראשונה שקופצת לעין היא שגולשים הגיעו לאתר דרך יותר מ 7000 ביטויי חיפוש שונים! המשמעות היא שפעולות הקידום אינן מתמקדות בנושא אחד אלא פרושות לרוחב כמו רשת ענקית.
הנקודה השנייה היא שמילות החיפוש הנפוצות ביותר הן שם האתר עצמו, בעברית או אנגלית. הדבר מעיד על נאמנות גבוהה, אנשים הנכנסים בחיפוש של שם האתר (בנוסף לאלו ששמרו אותו ב"מועדפים" ונכנסו ישירות) מעידים על הכרה של האתר כמותג.



ניתוח לעומק על מילה מסוימת מראה איך רשת הקידום פרוסה. לדוגמה, בתמונה הבאה אנחנו רואים איך האתר מקודם יחסית למילה "דלת". קל לראות שאין גולשים שנכנסו לאתר בחיפוש "דלת" או בחיפוש "דלתות". אבל יש הרבה כניסות בחיפוש ביטויים בהם מופיעה המילה בהקשר רחב יותר, למשל "דלת הזזה", "דלתות פנים".



קידום כזה נקרא קידום של זנב ארוך. במקום להתמקד במילה אחת הנמצאת בתחרות קשה, מבוצע קידום על ביטויים הכוללים את המילה. ההנחה היא שגולשים רבים מקישים ביטוי ולא מילה בודדת ולכן יהיה קל יותר למשוך אותם לאתר על סמך הביטוי.

כל אתר חייב לדעתי לבצע את פעילויות הקידום שלו כך:
ראשית, עלינו לוודא שגולשים המחפשים את האתר עצמו, כמותג, כשם חברה, יקבלו אותו כתוצאה הראשונה בגוגל. במקרה של אתר סף זה נראה כך.
שנית, על האתר להשתלט על מילות החיפוש העיקריות, על התחום בו הוא משווק בעיקר. במקרה של אתר סף אלו יהיו ביטויים כמו פרטי בנין.
ברמה השלישית על האתר להשתלט, או לפחות לבלוט בכמה שיותר ביטויי זנב ארוך. במקרה שבדוגמה מדובר בביטויים כמו שירותי נכים, קיר סיליקט או פרט קיר גבס. לא ניתן כמובן להיות ראשון בכל ביטוי אבל זה לא קריטי, חשובה הנוכחות בדף הראשון של התוצאות.

ניתוח חודשי של האתר יראה לנו האם פעולות הקידום שלנו הצליחו, אילו מילים חלשות אצלנו, מה אנחנו רוצים לדחוף עוד. פעולות הקידום אינן נעשות בחלל ריק, עליהן לקחת בחשבון את מהות האתר, הקהל אליו מכוונים ועוד. אתר סף למשל מתמקד בקהל מקצועי. הדבר מאפשר למקד את הקידום בביטויים מקצועיים. אמנם כך נמשוך פחות קהל אבל קהל לא ממוקד אינו מעניין.

תחשבו על זה כמו על חנות למכירת... מקדחות, חנות שממוקמת בקניון. אתם יכולים למשוך פנימה 30% מהמבקרים בקניון (נגיד 8000 איש) או 60% מהגברים המבקרים (נגיד 3000 איש). ברור שעדיף למשוך 60% מקהל היעד מאשר כל ילד שרק השתעמם בחופשה.

מיקוד נכון של פעולות הקידום, ניתוח חודשי ותיקונים ושיפורים כל הזמן יביאו את התוצאות הנדרשות.

התשובה לחיים, היקום וכל השאר

לא יכולתי להתאפק. עם בלוג שנקרא "מדריך הטרמפיסט לאינטרנט" ומתעסק כל היום בכלים של גוגל...

גם לזה יש לגוגל תשובה. נסו לחפש באנגלית את התשובה לחיים, היקום וכל השאר בגוגל ותגלו:

answer to life the universe and everything

הכח של גוגל באתר האינטרנט הפרטי

טוב, אז איך מקבלים כח כמו של מנוע גוגל באתר הפרטי?

בפוסט הקודם (טקסונומיה של אתרי אינטרנט) הסברתי למה מנוע חיפוש בסגנון גוגל הוא דבר שאתרים לא יכולים לפתח בעצמם ולמה הם צריכים אותו. הטיעון בקצרה מסביר שרק מנוע כמו גוגל יודע להבין שכשגולש מחפש את המונח "קבלן" הוא מתכוון גם ל"קבלנים", "קבלני" וכדומה. טקסונומיה כזו אינה משהו שמנוע חיפוש SQL רגיל יכול לספק.

למרבה המזל גוגל מאפשרים שילוב של המנוע שלהם באתרים, לדוגמה - חיפוש המילה קבלן בעירית תל אביב. המנוע מוגדר לחיפוש בשני אתרים בלבד והתוצאות שלו מופיעות כדף באתר עצמו. דוגמה נוספת מציגה את חיפוש המילה קבלן באתר Saf. שוב, התוצאות סורקות רק את האתר המדובר ומופיעות כדף באתר עצמו.

את כל הנ"ל גוגל נותנים בחינם או בתשלום מינורי (במידה וזהו אתר מסחרי). כדי לקבל את הקוד הנדרש להטמעה באתר עליכם להיות רשומים לחשבון גוגל (למשל רישום ל Gmail) ולהכנס מכאן: http://www.google.com/coop/cse/

תוכלו בקלות לראות איך לקנפג את המנוע, לקבוע אילו אתרים הוא מציג, איפה מופיעות התוצאות ובאיזה פורמט ועוד.

למה דרופל?

למה לבחור בדרופל?

השאלה של בחירת המערכת בה ינוהל אתר האינטרנט היא אחת השאלות החשובות ביותר העומדות בפני בעלי האתרים. בחירה נכונה תשפיע על עתיד האתר ותאפשר לו לפרוח... או שלא.

הקריטריונים לבחירת מערכת ניהול הם רבים וביניהם יכולתה של המערכת לענות על הצרכים, הנסיון הנצבר בשימוש במערכת, היכולת לקבל תמיכה או שידרוגים, הכלים שהמערכת מאפשרת למנהל, הקלות בה הוא יכול להוסיף תכנים לאתר ועוד.

חברות רבות רוצות לקדם את המוצרים שלהם בבנית אתר שיאפשר להם עבודה אינטראקטיבית עם הצרכנים שלהם. לצורך כך הם יכולים לבקש:
CMS - מערכת ניהול תוכן - שתאפשר הזנת תכנים קלה, ניהול תפריטים ותכנים, הוספת תמונות, קבצים ועוד.
מערכת ניהול משתמשים - הרשאות שונות למי מותר לעשות מה, דפים מיוחדים לעובדים ואחרים לצרכנים וכדומה.
מערכת תגיות, הזנות RSS, מנוע חיפוש פנימי וכלים נוספים המאפשרים לגולש למצוא את התכנים בקלות.
מערכות בלוגים - לתקשורת אישית יותר, לדוגמה כמו הבלוג כאן.
מערכת ויקי - להעברת ידע בין הצרכנים עצמם ושמירתו לשליפה מהירה.
פורומים - לדיונים ושאלות של החברה מול הצרכנים.
דפים מיוחדים (למשל מסלולי טיול באתר ג'יפים, קטעי וידאו באתר עשה-זאת-בעצמך).

לכל אלה ישנם פתרונות רבים הבאים במגוון צורות. ישנם פתרונות לרכישה, אך אלה בדרך כלל גם יקרים וגם קשים לשינוי והתאמה, ניתן לפתח דברים בצורה יחודית אבל אז האתר יקבל גם את כל מחלות הילדות של המערכת.

למרבה המזל ישנם מספר פתרונות טובים יותר בתחום מערכות הקוד הפתוח. מבין כל המערכות האלה המשוכללת ביותר לדעתי היא דרופל. מערכת דרופל מאפשרת להגדיר את כל היכולות האלה במהירות יחסית. המערכת היא אחת הנפוצות ביותר ונתמכת על ידי בסיס משתמשים ענק בעולם כולו. המערכת רב לשונית, תואמת עברית בצורה מלאה וניתנת לשידרוגים בקלות יחסית.

לדרופל יש גם חסרונות, לא נכון להסתיר אותם
... במיוחד כשחברת קוד אואזיס מבססת חלק מהאסטרטגיה העיסקית שלה על עזרה ללקוחות בהתגברות עליהם... (-:

החסרון העיקרי הוא - למערכת יש "ראש קשה" לאפיון. אני מתכוון שאמנם אפשר לעשות בה כמעט הכל דרך ממשק הניהול אבל התוצאה היא שמתיש להתאים אותה לעיצוב מוגדר, מתיש להגדיר בה את מבנה התכנים ולגזור אותו נכון ו... המממ... קשה להבין את מה שאני אומר הא?
טוב, בקיצור - ממשק הניהול המלא יכול לעשות כל כך הרבה דברים עד כדי כך שהוא מורכב מדי ומצריך התמחות ברמה של מתכנת.

פה בדיוק נכנסת חברת קוד אואזיס. אנחנו באים ומתאימים ללקוח את הממשק ומבצעים עבורו את כל המשימות הקשות יותר, משאירים לו ממשק פשוט ונוח לעבודה היומיומית של הזנת התכנים ועידכונם. אם צריך לשנות פריסה, להתאים עיצוב כללי, להוסיף מודולים מורכבים - קוראים לנו. אם צריך לעדכן תכנים, למחוק משתמשים, להוסיף כתבות, קבצים וכל השאר - אפשר לעשות את זה בקלות לבד.

כל חוזה שלנו כולל גם בנייה של אתר ניסוי, אתר Stage שפועל במקביל לאתר האמיתי. כך אנחנו יכולים לפתח עבור הלקוח מודולים מיוחדים, לבצע עליהם בדיקות QA ולהציג אותם ללקוח לפני שמעלים אותם לאתר האמיתי לעיני כל הגולשים. אנחנו גם מהיחידים שנותנים אחריות לתיקון באגים לחצי שנה על המערכת.

התמיכה הזו והמקצועיות שחברות מקבלות מאיתנו על מערכת דרופל מאפשרות להן לגשר על החסרונות של המערכת ובסופו של דבר לקבל אתר מקצועי, ורובסטי (robust). תשתית דרופל מאפשרת לקבל את כל זה במחיר זול מאד יחסית לכל תשתית אחרת.

טקסונומיה קוגניטיבית, אינטרנט וחתולים

טקסונומיה (מיוונית – taxis: סידור; nomie: שיטה, חוק) היא סיווג שיטתי של עצמים מאותו תחום.

מתוך ויקיפדיה.

בפוסט הזה אני רוצה לדבר על טקסונומיה - סיווג ומיון דפים באתר אינטרנט. מיון היררכי, מיון תגיות ומיון קוגניטיבי. אתיחס לנושא מההבט של חווית המשתמש וקידום אתרים בעברית.

... בררר מישהו בכלל מסוגל לעקוב אחרי זה? טוב, מההתחלה...

הסיווג הנפוץ ביותר לדפים ברשת הוא מדרגי (הירארכי), לדוגמה:
דף הבית > המוצרים שלנו> ידיות > ידיות שקועות
זה מדרג שמחקה את מבנה התיקיות שיש לנו במחשב. זו שיטה נוחה לתיוק והיא מזכירה לנו את העולם האמיתי - איפה שמתי את הדג? אה, כן - בצינצנת עגולה שעל המגרפה שביד הימנית של החתול!


הדג לא יכול להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת. או שהוא על המגרפה או שהוא על השולחן.
החיסרון של מיון כזה ברור, אם אנחנו לא יודעים איפה הדג, לא נמצא אותו.

המיון השני הנפוץ הוא מיון תגיות. לדוגמה, בבלוג כאן. מיון תגיות יגדיר קבוצות אליהן שייך המידע. למשל המידע "חתול" יהיה מסומן גם בתגית "חיות בית" וגם "בעלי פרווה", "הולכי על ארבע" וכדומה. דרופל ומערכות ניהול תוכן אחרות אוהבות לעבוד כך. יתרון השיטה הזו ברור, קל לקבל קבוצות של פריטים על פי שייכותם.
אבל גם לשיטה זו יש חיסרון בולט, אם לא חשבנו על הקבוצה הזו מראש, לא נדע לשייך את המידע.


המיון האחרון הוא מיון קוגניטיבי. במיון הזה אנחנו מחקים את ההתנהגות של המוח האנושי. למשל - אלה המילים בהן אנחנו יכולים להזכר בהן כשנחשוב על "חתול" -

חתולים, חתולה, חתלתול, חיות בית, חתול צעצוע, סיאמי, וטרינר, כלב, עכבר, מזון חתולים...

"אחלה" אתם אומרים "אבל מה זה עוזר לי בכלל? איך אני בונה משהו כזה? איך אני מחקה במחשב את ההתנהגות הזו? מאיפה אתה רוצה שהמחשב ידע להציע למשתמש שחיפש 'חתול' גם דפים שבהם מופיעה המילה 'חתלתול'? זה בכלל אפשרי? הרי השאילתה ב SQL לא לוקחת את הסיבוב ככה."

אמממ...כן. זה אפשרי ולמעשה קל (כלומר קל לנו לקבל את הפיתרון חינם).
קודם כל נראה שזה אפשרי - הנה, תסתכלו כאן - זה מנוע חיפוש לקישורי מילים.
והוא מצביע על המילה "חתול" וכל ההקשרים שלה.

גם גוגל כמובן משתמש בזיהוי כזה. איך חשבתם שהוא מחזיר לכם מילים נרדפות? למה חיפשנו "קבצים" וקיבלנו תוצאות עם המילה "קובץ"? למה חיפוש על המילה "חתולים" החזיר את הרשימה שבראשה המינוח "חתול" מויקיפדיה? איך הם עושים את זה?

אז ככה - הם הרי סורקים את הטקסטים מכל העולם ואחותו. ועלה על דעתם שהרבה מאד פעמים הם ראו את המילה "וטרינר" או את המילה "סיאמי" ליד המילה "חתול".
"הי!", אומר לעצמו גוגל, "אולי יש קשר בין המילים האלה? אני אשמור לי את זה."

אפשר לשמוע אתכם עד כאן - "טוב, גוגל יכול להרשות לעצמו מיון קוגניטיבי אבל אני צריך את היכולת הזו בתוך האתר שלי. מה אתה מציע? שאני אבנה מנגנון גוגל שלם לתוך האתר שלי? נראה לך?"

אמממ. כן, למעשה נראה לי מאד. למעשה כל כך נראה לי שזה אפילו בא בחינם. גוגל מחלקים את זה בלי כסף.

עד כאן על סוגי מיונים. על איך לעשות את זה בקלות ועל איך לקדם אתרים במיון תגיות רישתי בעברית - על זה בפעם אחרת.

כולם להזיז ת'טוסיק, ריקוד גוגל - Google Dance

הופ! בדיוק כרגע מבוצע ריקוד גוגל, Google dance.

טיפונת הסבר -

כשאנחנו שואלים את גוגל שאלה, הוא מפנה אותה לאחד ממאות השרתים שלו בהם מוחזקות רשימות האינדקס. גוגל סורק את הרשת כל הזמן. רובוטים, זחלנים, עכבישים... לא משנה איך תקראו לתוכנות האלה אבל הן זוחלות דרך כל הדפים ברשת, סורקות את התכנים ומעבירות אחורה לאח הגדול. האח הגדול...
אני לא יודע מה איתכם אבל כשאני רואה איך גוגל מוציא מוצרים חדשים יוצאות לי העיניים מהערצה ואני משמיע "אחחחח..." גדול.

בכל אופן גוגל הולך ומסדר לעצמו את רשימות האינדקסים, רשימות תוצאות החיפוש. מקדם אתרים מסוימים למעלה או למטה על פי אלגוריתם מיוחד שרק הם מכירים לחלוטין ואנחנו כולנו מנחשים חלקים ממנו. אחרי שיש רשימה מסודרת, גוגל מעביר אותה ומעדכן את השרתים שלו. בזמן ההעברה ישנם שרתים שמעודכנים יותר ויש כאלה שפחות. המשמעות היא שמשרת אחד אתר מסוים יכול להיות שני ברשימת החיפוש ובשרת אחר חמישי.

הנה תמונה - אלה התוצאות למילה "אוטוקאד" מכמה שרתים של גוגל ביחד. שימו לב שרשימת התוצאות אינה זהה.



המצב הזה, מהלך העידכון שבו הרשימות אינן מסונכרנות מכונה "ריקוד גוגל", Google Dance.

כשתגמור לבדוק - תבדוק עוד פעם

שוב טיפ אידיוטי לגבי אבטחת אתרים... אני יודע שזה אידיוטי אבל מדהים לראות כמה אתרים אני יורש שפשוט נכשלים בעקרון המינימלי הזה -

לא סומכים על שום נתון שמגיע מהמשתמש!

שוב -

לא מאשרים ולא סומכים על שום מידע שמגיע מהמשתמש!

התקלה הבסיסית של מתכנתים שאומרים להם לבדוק את נתוני המשתמש היא שהם עושים את זה ב Javascript בצד הלקוח. צד הלקוח זה מקום פגיע שניתן לתמרון. את כל הטפסים האלה ניתן לעקוף בקלות. ההגיון היחיד לביצוע בדיקה בצד הלקוח היא לא להעמיס תעבורה לשרת כשהטופס אינו מוכן אבל אבטחתית זה לא מחזיק מים.

כל נתון חייב להבדק בצד השרת שוב. תעודת זהות? דוא"ל? שם משתמש וסיסמה? הכל חייב להבדק לפני שמשתמשים בו. במיוחד לפני שמתחילים פעולות איחסון או שליפה מול בסיסי נתונים.

אני לא אכנס לזה אבל הפגיעות המינימאלית היא דפי שגיאה והמכסימלית היא הזרקת SQL דרכה ניתן לעשות לא מעט נזק.

למה קוד אואזיס ?

לפעמים אני נפגש עם לקוחות פוטנציאלים והשאלה שלהם היא למה לעבוד עם CodeOasis. מה יש בחברה שלנו שכדאי להם לבחור בה כחברת הפיתוח עבורם.

אז אני יכול לשלוף את הרזומה ואת תיק העבודות של החברה, אני יכול גם לספר על האנשים והמקצועיות שלהם, אבל אולי הכי טוב זה להתמקד במה אתם צריכים ויכולים לקבל מהחברה שלנו. חלק מהדברים האלה אינו נהוג בחברות אינטרנט אלא רק בחברות תוכנה גדולות יותר.

למשל... מסמך אפיון - מסמך שמסביר מה כל חלק בדף עושה, איך, מהן ההתנהגויות והמנגנונים באתר.

למשל... בדיקות QA - קוד אואזיס מחזיקים מחלקת בדיקות שמבצעת QA על האתרים שאנחנו יוצרים.

למשל... אתר בדיקות Beta - אתר המוחזק על השרתים שלנו ומאפשר לנו לבדוק פיתוחים וגרסאות בין מנהל הפרויקט, המפתחים, הלקוח ואנשי הבדיקות, לפני שאנחנו מעלים את זה לאתר הראשי.

למשל... אחריות - כל אתר שיוצא מתחת ידנו מקבל אחריות לתיקוני באגים לחצי שנה. אם יש באגים שעברו את מסננת ה QA הם מתגלים בדרך כלל בשבועיים הראשונים של ההרצה ומתוקנים כולם. ליתר ביטחון אנחנו נותנים חצי שנה אחריות מיום שחרור הגירסה הרישמי.

אז למה לבחור בקוד אואזיס?
כי אנחנו מקצוענים, בעלי נסיון בתחום, אנחנו מהימנים, מוכנים לתת לכם אחריות על מהמוצרים שלנו ואנחנו עומדים בזמנים עליהם אנחנו מתחייבים.

אל תקחו את המילה שלי בנוגע לכל זה, בקשו ממני טלפונים של לקוחות ודברו איתם.

עוד מחשבות על Captcha

מנגנון Captcha אמור לעמוד בשלוש המשימות הבאות:
אדם צריך לדעת את התשובה הנכונה בקלות.
מחשב צריך להתקשות מאד בגילוי התשובה מתוך השאלה.
מחשב צריך להיות מסוגל לחבר את השאלה בקלות מתוך התשובה.

עד עכשיו מנגנונים אלה התמקדו בתחום הקשה ביותר למחשבים וקל לאנשים - זיהוי תמונות. בין אם זה Captcha בסיסי שדורש ממך לזהות אותיות או אם זה משהו מחוייך יותר - זהה את החתולים מתוך תמונות של חתולים וכלבים או אפילו שילוב של שאלות ציניות וסרקסטיות כמו "זהה את היצור האינטליגנטי ביותר בתמונה" (תמונה שכללה צב, דולפין, מדוזה ואת נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש).

אבל מנגנוני זיהוי אינם חייבים להיות מבוססים על תמונה. למשל אדם מבחין בקלות איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון:
העט בתוך התיק.
התיק בתוך העט.
אדם גם מסוגל לגלות את יוצא הדופן:
מחברת, ספר, עיתון, תפוז

הדוגמאות האלה מתיחסות להבנתנו את העולם. משהו שאנחנו יודעים אבל מחשבים לא. הבעיה בשימוש במנגנונים כאלה היא שגם חיבור השאלה צריך להעשות על ידי אדם. מחשב יכול ליצור בקלות תמונה של אותיות אקראיות אבל לא יכול לייצר את השאלה "מי נובח ולא נושך?"

מנגנון ייצור שאלות עשוי להיות משהו מעניין. למשל יתכן שמחשב יכול לסרוק לבדו קבצי טקסט באתר מסויים ולבנות מהן שאלות. המחשב המקודד את השאלה בונה על העובדה שהמשפט נכון, המחשב המפענח אינו יכול לסרוק עכשיו את כל האינטרנט רק כדי למצוא את המידע החסר.
השאלה הגדולה היא איך לעזזאל מבינים - מי מהמשפטים מתאים ליצירת שאלה ואיזו מילה כדאי להשמיט בו.

ננסה ככה (השלם את החסר):
מי מהמשפטים _____ ליצירת שאלה ואיזו מילה כדאי להשמיט בו.
מי מהמשפטים מתאים ליצירת ____ ואיזו מילה כדאי להשמיט בו.
מי מהמשפטים מתאים ליצירת שאלה ואיזו ____ כדאי להשמיט בו.
מי מהמשפטים מתאים ליצירת שאלה ואיזו מילה כדאי ______ בו.
אפשר בקלות לראות שהמשפט הזה אינו משפט נוח כמו המשפט "כלב ____ לא נושך". והבעיה במשפט השני היא שהתשובה נמצאת בגוגל בחיפוש כזה (קליק).

אין לי תשובות לזה, עדיין לא בכל אופן. אני שונא את מנגנון ה Captcha ואשמח לשמוע רעיונות בנושא.

אבל גם במנגנוני Captcha לא חייבים ללכת על אותיות. מנגנון הפוך יבקש מהמשתמש לזהות תמונות על פי מילים, בדומה לזיהוי החתולים. למשל כך -

בחר - דג גזר כובע

תסתכלי אמא - בלי CAPTCHA

לא נמאס לכם להקליד כבר כל הזמן את האותיות האלה? זה עולה לי על העצבים ואני חושב שזה פתרון של עצלנים... או של שירותי ענק כמו גוגל או בלוגר או...

כשאני מתעסק עם אתרים קטנים יותר, נאמר עד 30 אלף גולשים ביום, אני מנסה לעבוד בלי Captcha.


אני לא יודע אם זו האמת אבל הטענה אומרת שאלה ראשי תיבות של:
Completely Automated Public Turing Test to Tell Computers and Humans Apart

המטרה של מנגנון ה Captcha ברורה - הפרדה בין אנשים אמיתיים שמנסים להרשם, לשלוח תגובות בפורום וכדומה, לבין רובוטים ממוחשבים שמנסים לדחוף זבל ולקדם אתרים. הבעיה גם היא ברורה - זה מציק. זה לא נוח, לפעמים לא קריא מספיק, מפריע ומעצבן !!!

במקום המנגנונים האלה אני מעדיף שימוש במספר מנגנונים אחרים. אמנם מנגנון התמונות של הCaptcha חסין לחדירות בכמעט 100% אבל אני מוכן להסתפק במספר מסננים שבונים יחד סינון של 99%. זה בהחלט מספיק ברוב המקרים. המסננים בהם אני מעדיף להשתמש בנויים כמו גדרות. אחד אחרי השני. יש רובוטים שעוברים את המשוכה הראשונה ונופלים בשנייה, יש כאלה שנופלים רק בשלישית, אבל קשה להם לחלוף את כל המשוכות ובדרך כלל באתרים שלי לא שווה להם להתאמץ כל כך.

אם אתם מתעניינים טכנית במחסומים אז הם די פשוטים למעשה:
1. שמות השדות בטופס משתנים כל הזמן - הכוונה לשדות המגדירים איזה נתון שייך למה - איפה מקלידים דוא"ל ואיפה שם פרטי ואיפה טלפון. הגולש לא רואה את זה כי השמות מוסתרים ממנו, הוא רואה רק את הכותרות ושם הכל בסדר, אבל הרובוט מנסה לזהות את התכנים בדרך כלל על פי השם. ועכשיו - איפה בדיוק כתוב שדה שצריך להיות בו @ כי הוא דוא"ל?
2. לוקח לפחות עשר שניות למלא את הטופס... רוב בני האדם לא מסוגלים לענות כל כך מהר. רובוטים עונים תוך פחות משנייה.
3. בטופס לגולש יש 5 שדות, לרובוט יש 6. זה תרגיל פשוט שבו מחביאים את אחד השדות מהגולשים בעזרת הסגנון של הדפדפן. הרובוט שאינו עובד עם דפדפן רואה גם את השדה הזה. רק רובוט מסוגל למלא את השדה הזה. וכשכל השדות מתערבבים כל הזמן - הוא באמת ממלא אותו ונופל.

יש עוד מחסומים קטנים יותר שנבנו עם הנסיון של המערכות ועל פי הרובוטים שתקפו אותן אבל בגדול זה הכל עם אותם העקרונות. לטעמי זה עדיף על Captcha - גולשים יכולים להכניס הודעות בקלות ובלי משחקים ורובוטים נשארים בחוץ.

כמה עולה מערכת דרופל חינם

נפגשנו עם לקוח אתמול. זה לקוח שיירשנו ואנו מלווים על מערכת סטטית. לפני כחודש הצענו להם לעבור למערכת ניהול תוכן מבוססת דרופל. מערכת שתאפשר להם להפסיק לבזבז כסף בכל פעם שהם צריכים שינוי קטן.

כיום הם מתקשרים אלינו וצריכים התערבות של מתכנת בכל פעם שהם רוצים לעדכן את האתר. הוספת תוכן מיוחד, הוספת תפריט, החלפת תמונות באגפים שונים - הכל. זה החיסרון המוחלט של מערכת סטטית אבל זה מה שהיה להם כשהם באו אלינו. אחרי שהכרנו אותם קצת וראינו שהם מבקשים לא מעט שינויים בכל חודש, הצענו להם לעבור למערכת CMS. במערכת כזו הם יוכלו לעשות את כל הפעולות כמעט בעצמם. עידכוני תוכן, הוספות, הרשאות שונות לגישה לספקים ולקוחות ועוד. הצענו להם להתבסס על מערכת דרופל ולבצע עבורם את ההתאמות הנדרשות.

למי שלא מכיר, מערכת דרופל היא מערכת הניתנת להתקנה חינם וכתובה בקוד פתוח. לכאורה נראה לכן שהתקנת מערכת כזו ללקוח היא עניין של שעות והמחיר אמור להיות אפסי. למעשה זה אינו כך.

הבעיות העיקריות במערכות כמו דרופל הן התאמתן לעיצוב הנדרש על ידי הלקוח. ההתאמה אינה פשוטה לפעמים וראשית נדרש אפיון מסודר. במקרה של החברה המסוימת הזו - נדרשו מספר רמות של הרשאות למשל. ישנם חלונות מיוחדים בהם יש אובייקטים דינמיים המתחברים לבסיס הנתונים של החברה ומראים סטטיסטיקות בתחום הפעילות שלה. ישנם מספר סגנונות דפים, דף ראשי ודף טכנולוגיה מיוחד. אנחנו לא מתעסקים בדרך כלל באתרים פשוטים. הלקוחות שלנו הן חברות טכנולוגיה שצריכות פורטל אינטרנטי אירגוני, קישורים לבלוגים, אפליקציות אינטרנט, ניהול לקוחות, הורדות מוצרים.

אז למה בכלל לקחת דרופל כבסיס? כי זה אומר שמתחת למכסה המנוע יושב מוצר רציני, תותח על, שקיבלנו כמעט בלי השקעה. אני חייב לציין כאן שהפיתוח בחברה שלנו כולל תמיד גם תאימות לכל הדפדפנים הנפוצים, אחריות של חצי שנה על תיקוני תקלות בתקופת ההרצה ויום הדרכה על המערכת.

וכמה זה עולה?
תלוי ברמת הסיבוך. אני לא מניח שנתקלנו לאחרונה במערכת בפחות מ 40 אלף שקל. טווח סביר יותר יהיה בין 60 - 120 אלף שקל וכמובן שיש גם יותר, מודולים של סליקה, משלוח SMS, התממשקות לניידים... רק אלוהים יודע מה יכול לבקש הלקוח הבא.

ועדיין מערכת דרופל יוצאת הרבה יותר זולה לעומת לבנות במיוחד משהו כזה. הרבה יותר זולה.

יום שישי עצבני

יום השישי, ויכולו השמיים והארץ מכל מלאכתם, וישבות... אם אלוהים היה צריך לעבוד ביום שישי אז מה אני אגיד? אני שונא לעבוד בימי שישי.

בשבוע שעבר נשכרנו על ידי לקוח במצוקה לחילוץ: ארבע מערכות קוד שונות (אתר - ניהול לקוחות - סליקה - חשבוניות) שלא מדברות אחת עם השנייה כמו שצריך וכל צד מעביר אחריות לשני. ללקוח יש דד-ליין להוצאת חשבוניות, אחד נוסף להשקה של המוצר. התאריכים כבר פורסמו ונקבעו ואי אפשר להזיז אותם רק ש... למי בדיוק שולחים חשבוניות והזמנות כשאי אפשר לסמוך על הנתונים?

אני שונא לעבוד ביום שישי, בת הזוג שלי מעקמת את האף ובצדק. אני מקציב שלוש - ארבע שעות מהבוקר לתאום הפיתוח והנחיות ואחרי זה אני חותך. יש לי עוד לעשות קניות, להכין ארוחה למשפחה המורחבת שבאה אלינו הערב ובכלל - להיות קצת יותר בבית.

למרות הכל לקוחות יקרים, יש דברים חשובים יותר מעבודה.

יותר מזל משכל

לפעמים אתה צריך יותר מזל משכל. למשל במקרה שאתה מחפש ביטוי דבילי כדי להדגים קידום אתרים. משהו שגוגל יכול לתפוס בקלות ואתה יכול לצאת בו במקום הראשון. היתרון שיש במקום הראשון בגוגל ברור למדי. כל מי שמחפש משהו ברשת מתחיל שם,אבל יתרון נוסף הוא שכפתור יותר מזל משכל של גוגל פשוט זורק אליו את הגולשים.



רציתי למצוא מונח שבו רשומת הבלוג הזו תהיה במקום הראשון. זה בלוג לא רשום עדיין, חדש לגמרי, בקושי מאונדקס...

למזלי היה לי הרבה יותר מזל משכל וראיתי שהביטוי הזה עצמו לא בדיוק מהווה תחרות. אז הנה, אני מתחיל ברגע זה. עכשיו נשלחת הרשומה לבלוג, השעון מתחיל לתקתק ונראה תוך כמה זמן (אם בכלל) הרשומה יותר מזל משכל תגיע למקום הראוי לה בגוגל.

ספגטי לכוח חילוץ

אתמול הייתי בפגישה נוספת אצל הלקוח על תקן כוח חילוץ. זו לא הפעם הראשונה שיוצא לי אישית ולנו כחברה להקרא אל לקוח כדי לעזור לו להחלץ מסיטואציה בעייתית. בגלל האופי העסקי הכרוך בנושא אני לא לכתוב את שם הלקוח או החברות המעורבות.

הלקוח הוא חברה עיסקית שמוכרת את השירות שלה גם דרך הרשת. זה שירות יקר... לא סקס, לא פורנוגרפיה ולא הימורים אם זה מה שיש לכם בראש. שירות אמיתי, נצרך ויוקרתי, לאנשים שיש להם כסף. כחלק מהשרות צריך להרשם למועדון הלקוחות של החברה. כל רישום כזה כרוך גם בתשלום לא קטן של כמה מאות שקלים.

הבעיה של הלקוח התחילה כשמערכת האתר שלו ביצעה סליקה מול כרטיסי האשראי של הנרשמים אבל לא העבירה נכון את הנתונים למערכת ה CRM שלו (מערכת ניהול הלקוחות). משם השיבוש הועבר גם לחשבשבת (מערכת ניהול החשבונות והפקת החשבוניות). כל אחת מהמערכות טופלה על ידי חברה אחרת וההתממשקות ביניהן... קערה של ספגטי תתאר יותר טוב את הקשרים המסובכים שהיו שם. כשהכל הסתבך ונתקע וחשבונות היו כבר צריכים לצאת ואף אחד לא לקח אחריות, קראו לנו כיעוץ עליון, ליישר את המערכת ולנתח את הנתונים. כמו שכבר אמרתי, זו לא הפעם שאנחנו נכנסים למערכת שלא אנחנו כתבנו.



התחלת התהליך הייתה בריכוז כל הנתונים מכל המערכות אצלי על המחשב, בניית אפליקציה קטנה שהשוותה את כל בסיסי הנתונים, ממערכת הסליקה,אתר האינטרנט, מערכת ה CRM, החשבשבת ומערכות הממשק שאגרו מידע ביניהן. אחרי יום של עבודה התחלנו לקבל תוצאות שאפשרו אימות של לפחות חלק מהנתונים. כל בלוק נתונים שאומת מאפשר לנו כעת לאשר את הוצאת החשבוניות עבורו. המטרה היא לצמצם למינימום את הנתונים הלא מאומתים. בסופו של דבר ברור שנשאר עם כמה רשומות אותן יהיה צורך לאמת טלפונית מול הלקוחות.

אני עוד באמצע התהליך והקרב עדיין בעיצומו אבל כבר עכשיו יש בזה כמה טיפים:
1. אם אתם רוצים אתר אינטרנט שגם מבצע סליקה וגם מתממשק לכמה מערכות שאינן באחריותכם, תעשו טובה, תסגרו את כל הממשקים כמו שצריך, תנו למפתחים זמן לעבוד ובצעו בדיקות מעמיקות לפני שמשחררים גרסה.
2. תניחו שהמערכת שבניתם תיכשל. תניחו שחלק מהנתונים עלול להשתבש. שמרו נתונים שיאפשרו לכם שחזור מידע. למשל שימרו במערכת הסליקה גם את מספר הלקוח הפנימי שלכם (שאינו עניינה כלל), שמרו במערכת שלכם את מספר האישור של מערכת הסליקה (למרות שאינכם צריכים).
3. לוג ! שמרו את פעולות המשתמשים במערכת. כשתבוא התקלה, והיא תבוא, תוכלו לאתר אותה בקלות.

אני יודע שאני כותב כאן דברים די ברורים אבל אני רואה לא מעט מפתחים שבגלל אופי הפיתוח הנהוג באתרי אינטקנט (מהירות פיתוח, בקשות שינויים תכופות, לחץ של הלקוח) אינם מקפידים על נהלי עבודה שנהוגים בתחום התוכנה.

כבר לעסתי חצץ יותר מדי פעמים על תקן חיל הפרשים שבא לעזור. תשאירו לי לפחות סימנים לאן הלך המידע, אחרת זה כמו לאכול ספגטי עם כפפות אגרוף.

האם מערכות קוד פתוח הן באמת בחינם

מה, הם פריירים? איך זה יכול להיות בחינם? מה ה catch ?
מערכות קוד פתוח באות במספר סוגי רשיונות. החל מרשיון חופשי לחלוטין (לערוך, לפרסם, להשמיד, לגהץ, לכבס בכביסה עדינה ולקפל נגד כוון השעון) ועד לכאלה שאפשר רק להשתמש בהן ללא שינויים (כלומר לא באמת קוד פתוח).
אז כן, בתנאי שתנאי הרשיון נוחים לך, הן בהחלט בחינם.
אבל...
העניין הוא שכמעט אף פעם לא תשתמש במערכת כמו שהיא יוצאת מהקופסה. מהנסיון שלי כמעט תמיד תראה לשנות את המראה של המערכת. תצטרך למצוא את התבנית המתאימה (אם יש), לכתוב את סגנונות הCSS המתאימים (במידה ואפשר), לתרגם לעברית (אם אין עדיין), להוסיף פה כפתור, שם שתי שורות רווח... "ובדף השלישי צריך שיהיה טופס משוב שאחרי שממלאים אותו גם ירשום את היומולדת שלו".

אז למה בכלל להתעסק עם מערכות קוד פתוח?
כי הן חוסכות זמן, כסף, בדיקות.

ומה בכל זאת החסרונות שלהן?
יש למערכות האלה שני חסרונות, לטעמי לא חסרונות משמעותיים:
1. הן כלליות - כלומר נדרשים בכל זאת משאבים כדי להתאים אותן למערכת מוגדרת.
2. הן פתוחות יותר להתקפות - מאחר והקוד שלהן מוכר וידוע, הן מזמינות יותר התקפות זדוניות של האקרים.

את שני החסרונות האלה ניתן לפתור. אני למשל מאפיין עכשיו מערכת דרופל (Drupal) עבור איגוד האינטרנט הישראלי והעיקר בה הוא מנגנון האבטחה המולבש על המערכת.

עבור חברה אחרת, גיגהספייס, העיקר היה קישוריות למערכת ניהול קשרי הלקוחות (CRM) שלהם. גם אתר זה נבנה על תשתית דרופל.

מדריך הטרמפיסט לאינטרנט

אני חושב שעכשיו הגיע הזמן להסביר למה הבלוג נקרא מדריך הטרמפיסט לאינטרנט. מי זה הטרמפיסט הזה ומה הוא יכול לעשות?

בתור מתכנת בעבר חיפשתי תמיד קיצורי דרך. בכלל כל הקטע של תוכנה הוא כזה - נסיון ליצור מכונה שתעשה בשבילך את מה שמשעמם לך לעשות. אבל גם מתכנתים לא אוהבים לעבוד ותמיד מחפשים את קיצורי הדרך, את הצורה לעשות דברים יותר בקלות.

אם צריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב' אני יכול ללכת ברגל אבל זה מעייף, אני יכול לקנות מכונית אבל זה אידיוטי, אני יכול לקחת מונית אבל זה עולה כסף... אני יכול לתפוס טרמפ.

גם באינטרנט אפשר לתפוס טרמפים. ישנן הרבה יוזמות שמוכנות לתת לך טרמפ ולקחת אותך איתן. כל מה שצריך לדעת זה לדעת איפה לעמוד ואיך להרים את הבוהן. אני יודע איפה ואיך, והבלוג הזה הוא המקום שבו אני מסביר - מה אפשר לחלץ מהאינטרנט בחינם (או במחיר נמוך).
איך לעבור את האינטרנט מצד לצד בפחות משלושים דולרים אילטראנים ליום.


תעשו כיף, יובל.

מי נגד מי ומה קורה פה?

טוב... הרי חייבים להתחיל ממשהו.

אני חושב שהכי טוב יהיה להגיד שאני פה בשביל הפאן. "מכור פאן" הוא הכינוי האינטרנטיבי שלי, אחד מהם בכל אופן.

החלטתי לנצל את הבלוג הזה כדי לשתף קצת את מי שירצה בדברים שקורים לי בעבודה ויכולים להיות מעניינים לאחרים. שמי האמיתי הוא יובל ואני מנהל פרויקטים בחברת קוד אואזיס, חברה שמתמחה באפליקציות אינטרנטיות ובניית אתרים בסדר הגודל הבינוני (אתרי חברות, רשתות חברתיות, שירותים, סליקה ועוד). בבלוג הזה אני אספר קצת על דברים שאני נתקל בהם ועל מסקנות ועל בכלל.

אין לי כוונה להגביל את עצמי.

למקומות, היכון, צא!