שנה טובה

בוא והצטרף להתנתקות בטוויטר

החלטתי לפתוח חשבון טוויטר סוף סוף. חשבון שיעסוק רק באיסוף חשבונות טוויטר אחרים. בלי שום תוכן.

אני קורא לכם, כל משתמשי הטוויטר שכבר גילו שמלבד לבזבז זמן האפליקציה הזו לא נותנת להם כלום, שנייה לפני שאתם סוגרים את החשבון סופית וזונחים אותו, עקבו אחרי בטוויטר!

http://twitter.com/disconext

ותבוא עליכם הברכה.

טוויטר וסיפור על web 3.0

ב"קיבריאדה" מספר סטניסלב לם על שני הממציאים הנודעים, טרול וקלפציון שיצאו לחפש הרפתקאות ונקלעו לדרכו של השודד הנורא זרבוב. זרבוב זה היה חכם ובעל דיפלומה והבין שרק ידע הוא כח. הוא לא רצה זהב, לא יהלומים. הוא דרש ידע, כל ידע ובלבד שיהיה אמיתי.

כדי להחלץ בנו לו הממציאים שד תרמודינמי מדרגה שניה. זה בסך הכל מתקן פשוט, הוא לוקח תנודות אוויר אקראיות ומייצר מהן אותיות. בדרך כלל נוצר סתם גיבוב לא ברור. אבל כשיש מליוני תנודות בשניה, קורה שנוצרים משפטים. חלק מהמשפטים הם בעלי משמעות ומתוכם חלק קטן אמת. כל התפקיד של השד הוא לבצע סינון. לשלוף את המשפטים האמיתיים מתוך הבליל והרעש ולכתוב אותם על פיסת נייר.

השודד הנורא זרבוב מתישב ומתחיל לקרוא את כל מה שרושם השד. על הנסיכה מג'3 שיצאה לחפש חתן, על רגלה השמאלית של חיפושית הזבל האפריקנית ומדוע היא נתקפה עווית, על קרן שמש שפגעה בפיסת עלה בכוכב צרלין חמש וחיממה את גבו של המלך, על מחשבותיו של ניוטון לפני שנפל עליו התפוח בבוקר אחד קר של נובמבר, על האפשרות להפרכתה של תורת היחסות הפרטית על ידי אדם ששמו מטוסיאן ומדוע הפך בסופו של דבר לסנדלר...

לאט לאט מתברר לשודד הנורא שאין כל שימוש בכל המידע הזה. כל הזבל הזה שממלא את ראשו, הכל נכון, הכל אמת, אבל שום דבר מזה לא שווה באמת כלום. הוא מנסה להחלץ אבל הוא כבר קבור בערימות של סרטי נייר מודפסים במאות ואלפי ומליוני מילים מילים מילים מילים מילים...

קראתי את זה וחייכתי. עלה בדעתי שסטניסלב לם חזה את טוויטר - גיבוב אותיות של שד תרמודינמי מדרגה שלישית. שיפרו את גרסה 2.0. הורידו את הסינון לגבי אמת ושקר. כל משפט חצי קוהרנטי מושלך לחלל ומסמא אפשרות למציאת מידע.

הרפתקאות לעומת זאת מוצאים בקלות.

Google Sites בעברית מלא!

סוף סוף יישרו את הקמטים. זה קרה בכמה שלבים אבל על פי הבדיקה שלי היום, כל התקלות של ישור לימין תוקנו בעדכון האחרון שנעשה כנראה אתמול.


מה זה Google Sites ולמי זה טוב?
מערכת גוגל סייטס היא מערכת חינמית של גוגל המאפשרת לכל אחד לבנות אתרים קטנים בקלות ובמהירות. ללא כל צורך בידע בתכנות, פשוט כמו לכתוב בוורד. מהערכת מיועדת לקבוצות עבודה קטנות או לאנשים הזקוקים לאתר פשוט יחסית (נגיד אתר של מאה דפים).

אם אתם נמנים על הקבוצה הזו, תתחילו לחגוג. מעכשיו אתם לא צריכים לשלם כסף לאף אחד. אתם יכולים להרים אתר לבד.


מה החסרונות של השירות הזה?
ראשית - עיצוב מוגבל מאד. אין אפשרות לשנות עיצובים מלבד משחקים מאד מוגדרים בתבניות שהמערכת מספקת. המערכת גם לא תאפשר כלים מורכבים וכרגע חסרים בה למשל אפשרות לסימון תוכן בתגיות וכדומה. בכדי למנוע שימוש לרעה, המערכת גם מנטרלת כל סקריפט שמנסים להזין אליה כך שגם פעולות פשוטות יחסית כמו גלריית תמונות אינן ניתנות לביצוע. חלק מהפעולות ניתן לעקיפה אבל זה כרוך בהמון מאמץ ולא מעט התחכמויות.

עם זאת, יש להניח שמספר התבניות יגדל ודברים פשוטים כמו גלריה יהיו דף דיפולטיבי כלשהו... טפו, טפו, אינשאללה בימנו אמן.


איך? איפה? מה עושים?
מתחילים כאן: http://sites.google.com/
אם יש לכם חשבון גוגל תוכלו להכנס עם הסיסמה שלו. אם לא, תוכלו ליצור לעצמכם חשבון בקלות. מהדף הזה מוסבר גם כל השירות והדברים יחסית מובנים. אם יש לכם שאלה, אתם מוזמנים לשאול אותי כאן.

תעשו כיף, תעשו אתרים יפים, תכתבו תוכן מעניין... אל תשלמו על זה אגורה.

שיווק התקפי - פצצת מצרר או טורפדו?

במסגרת הצגת פתרונות עסקיים לא שיגרתיים אני רוצה להציג שיטת שיווק מעולה אם כי קצת מחתרתית. פגשתי באדם שעוסק במכירת מוצר מאד מפולח. מאחר ואני לא יכול להתייחס לפרטים עצמם, נגיד שהוא עוסק ב... עצי בונסאי. בכל מקרה השוק שלו מוגדר מאד, כלל ארצי ופונה ישירות ללקוח הסופי שיכול להיות כל אחד מאיתנו.

במקום ללכת עם הקונוונציה הרגילה לעסק ולקדם אותו כך שהוא יהיה מקום ראשון ברשימת החיפוש במונחים החשובים, הלקוח פיצל את העסק. כל חנות שלו (כלומר כל סניף) מותג כעסק שונה. לכל אחד מהם היה אתר אינטרנט ואת כולם הוא קידם בצורה שווה. התוצאה הייתה שהוא שלט בכל הדף הראשון של גוגל במונח הכי רווחי שלו.


החוכמה שלו הייתה לא לנסות למקד את הכח במקום אחד אלא לפזר אותו. צרכנים תמימים חושבים שהם מסתכלים על חברות שונות ומשווים מחירים אבל האמת היא שהם מסתכלים על קרטל. אחרי שלושה אתרים אתה אומר לעצמך "טוב נו, כנראה שזה באמת עולה 200 שקל, אז אני אזמין מזה שקרוב אלי הביתה."



האם זו פעולת שיווק לגיטימית? אתית?
לא יודע. אני מניח שיש פה איזה ניצול מחתרתי של הרשת נגד המהות שלה, או אולי ניצול המהות של הרשת מול התמימות של המשתמשים. בכל מקרה אין ספק שזו אטרטגיית שיווק נהוגה ומצליחה המנוצלת על ידי עסקים קטנים וגדולים.

אז מה הלקח?
אף פעם אל תיקח עצות מדף. "אתה צריך בלוג", "פתח חשבון בפייסבוק", "תוסיף RSS", "פרסם מאמרים"... כל אלה עצות כלליות שפרסומאים נוטים לתת לכל לקוח. אל תסתפק בזה.

אתה מכיר את השוק שלך הכי טוב. תחשוב יצירתי.

האם האתר שלך באמת עובד בשבילך?

האם אסטרטגית השיווק שלך והאתר שלך באמת הכי טובים שאפשר?

להתמקד במה שעושים האחרים ולהתלונן על כך שאתה לא מתקדם בגוגל מסיחים את דעתך מהדבר שיכול לסייע לך ביותר - לשפר את עצמך. הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות עבור אתר האינטרנט שלך הוא להתמקד בו ולא לבזבז את הזמן שלך ביללות על מה שעושים המתחרים.

תלונות על המתחרים אינם מהווים אסטרטגיה בדיוק כמו שהתיחסות של בחורה שמנה ל"גנים הטובים" של חברתה הרזה אינה מהווה דיאטה. החיים אינם הוגנים. או שתתמקד במה שחשוב או שלא. אם לקוחות מתיחסים לאתר שלך כאילו הוא היה דואר זבל ונוטשים אותו אז נראה שאתה פשוט לא ממוקד בשיווק. להאשים אחרים בגלל שאתה לא מספיק טוב אינה מהווה אסטרטגיה עיסקית.

באסטרטגיה העיסקית שלך אל תרוץ אחרי העדר. במקום להמשיך בצורות שבלוניות וחוסר יצירתיות חפש את הדרכים המתוחכמות ועדינות לבצע שינויים עיסקיים ולהרוויח כסף. אל תבוא עם חליפת פתרונות מוכנה ותנסה להכנס לתוכה. נתח את הבעיה שלך ואז תפור לעצמך חליפה מתאימה.

"אתה חייב להיות בפייסבוק"
"אתה צריך בלוג של מנהל השיווק"
"אתה חייב לצרצר, להקים פורום משתמשים, לתת מגזין חדשות ועידכוני רסיסים..."

אם קיבלת את העצות האלה סימן שאתה עובד על טייס אוטומטי בלי לבחור את הנתיב בעצמך.

אני יודע שאני בעיקר כותב כאן מה לא לעשות ולא מה כן. אבל זה בדיוק העניין. מה כן לעשות חייב להתפר לכל אחד לפי מידותיו. אני יכול רק להסתפק כאן בדוגמה מעורפלת. הפרטים לצערי חסויים:

אני מקים עכשיו אתר לשלוש מילים. אחרי ניתוח שוק עבור לקוח, הגעתי למסקנה מהן הבעיות העיקריות מולן ניתן להתמודד. מלבד האתר הרשמי שלו, אני מקים אתר אינטרנט נוסף שמיועד לשלוש מילים. ישנם דברים שהלקוח לא יכול לעשות באתר הרשמי ויכול לעשות באתרי מעטפת. ישנן בעיות שיווקיות שנכון יותר להכנס אליהן בצורה עדינה ועקיפה.
באתר אחר שכבר יצרתי עבור לקוח זה נוצרו קשרים השווים יותר מכל התערוכות והכנסים שהוא עשה בשנה, פשוט על ידי הבנה של השוק שלו, האנשים עליהם הוא רוצה להשפיע ואיך מגיעים אליהם.

אם אתה רוצה להפיק את המירב מהעסק שלך תתחיל לחשוב מאפס. מה השוק? מי הלקוחות? מה הם רוצים? איך לתת להם את זה? אל תרוץ בצורה אוטומטית, חשוב בצורה יצירתית, ותתמקד בעסק שלך ולא בכל העולם.

מוצרים, תפריטים ושביל קליפות התפוזים

ניווט משתמש באתר מסחרי גדול אינו דבר פשוט. מנגנון התפריטים הנהוג באתר קטן אינו ישים ואפילו מכשיל. למרות כמות המוצרים הגדולה אנו חייבים לאפשר איתור מהיר של המוצרים והתמצאות קלה. במאמר הבא אנסה להגדיר את הבעיה הקיימת באתרים גדולים ומהם הפתרונות המועדפים.

ברשת כיום נהוגים שני עזרי ניווט עיקריים: תפריטי צד ו breadcrumbs. עזרים אלה טובים מאד לאתר היררכי אך בעיתיים באתר מסחרי המציג מוצרים רבים. אתמקד תחילה בהבדל בין "פירורי לחם" לתפריט צד. באופן עקרוני, שניהם מראים לגולש את מיקומו בהיררכיית האתר. היתרון של תפריט צד ברור.

נתיב breadcrumbs מציג רק היררכיה:
אב -> בן 2 -> נכד 2.

לעומתו תפריט צד יציג
אב
בן 1
בן 2
נכד 1
נכד 2
נכד 3
בן 3

במידה ויש לנו אפשרות להציג תפריט צד, מצב זה יהיה עדיף תמיד על breadcrumbs, השיקול פשוט - יותר מידע ובצורה קריאה יותר.

מה הבעיה?
הבעיה העיקרית שלנו נוצרת כאשר דפי מוצרים ממוינים במספר קטגוריות וניתן להגיע אליהם ביותר מאשר דרך אחת. לדוגמה:
ספרים -> סופרים -> ג' ק' רולינגס -> הארי פוטר ואוצרות המוות
ספרים -> ספרות ילדים -> הארי פוטר ואוצרות המוות
ספרים -> רבי מכר -> סדרות -> הארי פוטר ואוצרות המוות

תוכלו לראות לדוגמה את דף המוצר הזה באמזון. שימו לב שאמזון הורידה בכלל את אפשרויות הניווט ההיררכיות הרגילות מהדף. למעשה אם תרצו למצוא משהו שדומה לפירורי לחם תצטרכו לגלול למטה עד לפרטי המוצר ושם... לגלות שישנם הרבה יותר מנתיב אחד, אמזון מציגים את שלושת הנתיבים הפופולארים יותר.



טווח הפתרונות
מוצרים באתר מסחרי מסודרים על פי קטגוריות ולא על פי היררכיה. אנחנו נדרשים להחליט עבור הגולש מה להציג. האפשרויות באופן כללי הן:

תצוגת נתיב (Cookie) - דינמי
למעשה אנחנו שומרים בקוקיה (חידוש לשוני שלי) את המסלול שעשה הגולש. הוא בחר :מוצרי חשמל -> מקררים -> אמקור TTT.
יתרון - מאפשר לגולש לחזור בקלות שני צעדים אחורה.
חסרונות - מה עושים עם גולש שהגיע ישירות מגוגל לדף זה ואין לו בכלל קוקיה?

תצוגת מיקום (Location) - סטטי
אנחנו קובעים לכל דף את מיקומו בהיררכיה. "אמקור TTT" יושב בוודאות מתחת ל "מקררים".
יתרון - אינו תלוי בגולש, תמיד יש מקום מוגדר לדף.
חסרון - ואם הגולש הגיע דרך "מוצרי חשמל -> מבצעים -> אמקור TTT" ?
סוג זה של תצוגת מיקום הינו אידאלי לאתרים קטנים וסטטים. ישנם גם אתרים גדולים המשתמשים בשיטה זו וכך גם אם הגעת לדף בנתיב שונה, תמיד יוצג לך הנתיב הסטטי של הדף. לדוגמה שימו לב לכיתוב :You Are Here שבנתיב לדף זה.

תצוגת קטגוריות (Meta) - דינמי
במקום להציג את נתיב הדף אנו מציגים את הקטגוריות להם הוא משוייך. אמזון למשל עוד עושה הרבה יותר מכך כשהיא מאפשרת לגולשים לקבוע לאילו קטגוריות יש לשייך את הדף.


תצוגה קדמית (Forward) - דינמית
תצוגה קדמית היא נסיון לנחש לאן ירצה הגולש ללכת מכאן. כאשר האתר היררכי, האפשרויות לניווט ברורות אך כאשר החיתוכים הם על פי קטגוריות הרי שהגולש יכול בכל נקודה לבחור חיתוך שונה שיצמצם את המידע הלאה. תצוגה קדמית אפשרית גם ב breadcrumbs אך לעיתים קלה יותר ומובנת יותר בתפריט צד. דוגמה לתצוגה קדמית תוכלו לראות באמזון כאן בתפריט צד, או בזאפ בתיבה כזו:

יש לשים לב שבכל מקרה האתר כבר מציג תוצאות חיפוש על פי החיתוכים שיש לו עד לנקודה זו.

המלצות
באופן אישי אני חושב שעדיף להחזיק את הנתיב בתפריט צד ולא ב breadcrumbs. יתרונות תפריט הצד הוא בתצוגה הגדולה יותר, באפשרות להציג בקלות ובצורה ברורה ואינטואיטיבית את המידע. על פי מחקר קטן ברשת תוכלו לראות שבאתרים המודרניים דף המוצר עצמו אינו מדגיש את תפריט הניווט והדרך בה הגענו אליו. כולם סומכים על הגולש שידע לבצע Back לבד, בלי עזרה.

בדפי מוצר עדיף להתשתמש בתצוגת מיקום (you are here) ותצוגת קטגוריות (meta).
בדרך אל המוצר כדאית תצוגת נתיב (Cookie) משולבת עם תצוגה קדמית(Forward). התצוגה תכלול גם את התוצאות בחיתוך הנוכחי וגם תציע לגולש אפשרויות חיתוך נוספות, כלומר ניווט קל קדימה ואחורה.

תעשו כיף ואתרים יפים.